Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 312]

HS ץ( Sn ) 3צללים אל הנמות העליונית שמלק להן סיוצר נ״ה מקומותיהן, ונמו שעל הענין הנעלה הזה אמרו שהוא 3״ה מקומו סל עולם ואין העול© מקומו, והוא 3״ה נתן מקום לכל העולמים / ש3על כרמך מאמר ני לחיות ושרפים ואופנים וכיוצא, ולממיצת הנשמות וכיוצא, יש לנל אחל מקומו, ואם לא תלע מהו המקום ואל תנהל 3רוחן לרושוב נעניןיזה, נ* הוא מחוז לכבול 3ינמנו, 3עול נשמתנו קשורה 3חומי, אנל שכלן יגיל לן וימשיל לך הענין, שכמו המקום 3ע"הז הוא נראותך שני ממרים כמקומות שונות, זה לא יוכל להיות נמקומו של זה כי אין מומר נכנס 3מ3ירו, ונהיות כל אחל כמקומו תלע שיש מקום ומלה. נן על לדן משל שאם אנו אומרים מקום לצורות עליונות, מקום לנשמות המהולות, תלע שאין לאחל מאלו עסק עסח3ירו, ואין לו עם המקום ההוא לנל, הןנמעלמו והן כשפלותו זולתי כרצון השסנ״ה, וכמו שתאמר על הגן עלן שהמשילו 3ו מקום שהוא צרור החיים לנפשות הטהורות, ונמו שאמי גם למכ׳ין ו״ל נשער הגמול, ק תאמר על הגיהנם שהוא מקום לנפשות החטאים, ששם נלונין נאש לזננם ולצרפם, ושאין למקום ההוא לכר עס מקומות אחדות משכנות הצורות הטהורות ונמו שעין השנל דוגמא לעין נשל ונמו שאמרנו למעלה, ואנו משיגין ענין שניהן, ויודעים ששמי מיני הראיות אמת, כן הוא לענין המקום, שתיהן אמת, אף ני נעלם ממנו להשיגו ונמו האורן והדוחנ שגס סס אינן נצורות, ואנו משיגים קצת ני דרכם גם נהם, ונמו שנאמר עול• ואולי דוגמא קטנה נלמד גיננענין זס מנחות נפשותינו, שנהיותכנו נסות הפונות זו מזו נמו שמתה ותוגה וביוצא, ונשלוט כנו השמחה, אין מקום לתוגה וכן להפך, והנה לנל אחל מקומו כנפש, ואס הנפש אחת ונעלה מכל חומל י ונמו שהוא לענין המקום כן הוא לענין המלה, הלכי המנליל נין מקום חמוי למקום רומני, כן מבליל נין המלות שאנו מגבילים נהם המקומות החמליות, למלות שאנו מכנין ע״ל משל למקומות הרוחניים, ני למקום חמר׳ רמ3 יליס אנו מודדן כך או נן פרסאות, ולמקום קטן מילין או אמות, ונן נמרסקיס שנין לנל ללנר, נן נעשה ע׳ד המשל למה שאנו קוריןמקוצנות למעלה, ונשאנו משיגים מעלת הלנלים ההם זה על זה, גדולתן ונחם זתפאלתס, ונעריך מקומם אל מקום זולתם, נגנילס ע״ל למיון גמלות, ואס המרנל איש הדוח יודע תוכן הלבד והנמשל נו, ולפעמים יגיל מה שקנל נענין זה מאגותיו ורנותיו שהשיגו הענין, או שקנלוהו גס הס איש מפי איש עד סי איש הלוח שעמד נסור ה׳ ועל לרך זה ננין ענין העמקים והגנוהים ארן ורח3 ופרסאות ומילין ואמות וזלתות וטפחיס שזנוו קלמונינו ז״ל נלנליס הנשגניס, שכידוע שאין נהס לא מקום ולא מלה