Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 293]

ז5״ל *) " נרתיג האפל הזה אשר האלס הולך נו, נל ימי חלדו, לא ניחן ,,לו ני אס מאוד מצער יהל לפניו הפסיעות הקרונות אלץ אשר ילך נס׳ #וזה לטו3 לנו• ני אוי גדול יעיר עיןנשר, וכל אורהמנדקמןהעגלים׳ #יתעהו מני דיך הישר " אלה הם היסודות אשר נננה עליהן מנצר לש3ת 3טיז מפני חמת פלש הנמות אשר זכרנום * ידעתם 3חווי חמד, יונקות מטע י״י I ידעתם גולל מעלת החקירה מל האדם ועל אודותיו ׳ ידעתם מנלימו אשר תמצאו נשלמותו, והשלמות המקינת אתכם לחזות 3נועס י״י• אזל1 מיל וחקרו על מחש3ות משכילים, גינו תמת ישרים, ומי זה האיש אשל ימנרך 3ל33ו לאמור אלחמה אתם נשער ז התעיפו עינכם יו, ותמצאוה1 ח3ר לאחת מהכתות הנזנריס• והי׳אסינקש להחריד אמנם נדנרי שלמיה« יוסיף דעת יום י ף מג או 3; יעו ני באולמו לא שם לנעל מנת החנם, ני המלך החנס אמי זה גת תו אל לגו לגחון החכמה והסכלות למען לעת גודל ההגדל 3ין הדפת וההוללות ויגזול אומד נד ו3 הנמה ר נ כעס נל עוד שיינה החכם את חכמתו יגדל נעכ)ו מצל הסכלות ני יכיר עול את חסרון הכסיל, לשעתו ואולמו• וכל עול הוסיפי לפת יוסיף מכאוב גלאותו אגשים ננעייס מדעת דוגלים על צדיק מתק• ני נאמת אין לך מכאוג לנפש חנם, מנרי נפיל• אמנם על מגאוני הגוף הנולדים מן העמל והשקידה על לגר החכמה לא ידאג ל3 חכם, כי מעשה טוגה אחת או פעולה טונה אחת או לעיון זך אחל ימלאו את המחסור הזה ויתנו מרפא לנפשו ושקו* לעצמותיו‘ ונל מניעת עונג גשמי זאפסת התענוגים הגופנים יחשג החנם לאי{, הגל המה, דגע יחלופו ואינם מי זה יחמוד לצל קקיון אשר גין לילה הי' ונין לילה אגד, וישליך אחדי גיור עונג נצחי הקשור נו והולך אתו מלנר ציה* עוני עמו אלמות יעים ולא יעזנהו‘ אם לזאת יקיא מצאוג, ננחלס היות נעלי מנאונות כאלה, מלהיות נמלי תענוגות נמתמצל בחכמה* ואס שברצוננו להקצוין פה אנסי חכמת מה שאחר ויטבע (»עטחתיזיק) מלילה! ידענו גדולת התנמה ההיא ואת אשר הפעילה להישיר דעות צאמונוצ האדם, ימי שמננו ה' שגל זך < ול3ו מזגה להאזיק תונו מעמקי סודותיה < לא ייפנה, ני היא מביאה לדעת מה שלא ניע והינשציל החוקר יקיא ספרי המכס י׳ נישה יז מנחם וספרי התנס גארווע וספרי המכס קאגט׳ ובימוי ספרו המנונה בשם בקורת הבינה .ürifi? bet reinen ©ermmff יימלא דבש דיסו• *) Jerusalem, 'Mfän. I. ©. »6.