Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 233]

(?3a ) «S ועתה זה גמולי תחת פי עד כה תעבוני׳ נקלות♦ עתה מאד למשיחק למו!חשבוני,. ירש נחנו פה לבדינו למה נחליק אמךיסז אשר אהבת מלפף ותשנא' מיישרים, ולחת כל'אדם כפר תחתהו עמלת ׳ הלא אך למענך,למענך כל אלה.פעלת♦ זכר נא כי גס אלה היהוךים האמללים, הלא אך על ♦רך המד»!חד נקטלים♦ ואיך תמהר לדבר ולא תירא מעוף שמים? רבו איבים לך בחצר׳ כעם רבור/ים׳ גם!הודי זה, הה!’עצור במלים לא אוכלה, כבות!בעתני משאתו נ:פיש♦ נבהלה t פעמים לבות דבקו צרות אשת לרעותה ׳ אף שבטו למכשול מאז למישפז־זתך להשחיתה תה♦ איפא שמצה קטנה זאת לך לעינים׳ כן מנבהך.עד שאול!דיחוך שמים * חליפיות וצבא עמם תמורותסנוראו, «*•;tt ו : t T הקם לדממה סערותם בטרם זיצאו♦ אנה תהין לעליות עוד? ’מאד רבה.יראתי ׳ בי אראה תהום רבה בקבר £3חוח לקראת♦ ♦ לקול מפלתך ממרומים!רעישו מעמקים׳ ׳ איעצך איפא בקש לך מנוחה במרחקים♦ למךיבר ערב בעבר נהר נ£ךת תהי מנמתך, מקום לפנים התעו' אלהים את אבותיך. בעת עם.ישראלי נקם.עדם לבישה ארצם נלכדה ויושביה כלהגיורשו. ׳"; ז » י 1 ן J « ׳., T TT T הנ*יל ממוקשים ממנו'שחקים לרגליך׳ הןן