Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 186]

»» ( 186 ) <& ת׳ל רבות פעלתי עד הבאתיו אל 3ית אמנו וחדי הורתנו ׳ עדי פשטתי נמנות זדים מעלי' והלבשתי' מחלצות עבריות, והצגתי' יהודית כיוס הילדה מראש בעת מעשה הנס ׳ ונודע ני הצדפת אוהב גשילי תיטלאות שלו אחדות «מ? והמקום׳ ד״ל שכל הענין אשר יסופר או ידובר נו יעשה בזמן ובמקום אחד למען יהי' בעיני הרואה או הקורא נאלו יתחלש הענין נלו לפניו, מבלי הפריע ע״י איזה שינוי בזמן או במקום ׳ ונעבור זה הונלח פה לסור ממהלך הספור במגלה׳ הקלים המאוחר ואחד המוקדם גס המלון* המדברי׳ נמו במקום שלוח התך לאסתר ושובו לממני העמיד את מרדכי נעצמו כמדבר לאסתר נל המדובר בזמני׳ שונים ע״י הסך בלכתו ובשובו, ונ״ז דק למען שמור יופי הכלל• ואנכי אף כי ידעתי והבינותי הנועם הנמצא בדלך הזה, הוכרחתי לעזבהו, ולדאות על הסכמת השיחה עס הנתוב במקרא ׳ ני עברי אנכי ואת האלהיס אני ייא, והוצדנתי להפוך סדר השיחות מאשלסדלס הוא׳ ולק אחת מהנה הקצוה בתכונתה השמטתי, ויגעתי בנל זאת לחבר כל הענין ולעשותו שלם ונעלך כראוי• והוספתי ג״נ באיזה מקומות דבריסמשלי, והכל נפי הנאות לפי הענין והעת* עד שכפי דעתי יש נשיר זה ג״כ קצת מן התועלת להבין יותר על ידו קשורי הכתובים והדבליס בנס זה׳ כי מגלה זו נמו לל ספרי תנ״ןקצדה במאמר כל אחד לחברו, וספרה רק התחלת נל דבור והפעולות הנפלאות אשל יצאו מהס נגזרת ה' אשר ממנו׳ מענה לשון, וקשה על הקורא לציור לו היטב במחשבתו איך נדברו הלנליס עלאפניהס• ונבל היאה גס את זאת הלב רנה״ו בהקדמתו לשידי תפארתו < והביא למשל נמה שקצר הכתוב ולא ספל כלל במקומו מתחנוני יוסף אל אחיו נעת השליכוהו לבור ומנרוהו אח״נ ואס יתעקש אחד ויאמר שבאמת לא התחנן כלל׳ הנה מקרא מפורש במקום אחר יענה נחשו בפניו, שנעת המצוקה אמרו האחיס איש אל רעהו אבל אשמים אנחנו על אחינו על אשר דאינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו וגו'׳ וע״נ הותר לנו להוסיף ולהרחיב הדברים ננל מקום נפי הראוי אחרי השערות קרונות ונכונות י וכן במגילה זו הלחינו חז׳ל את מסירת המן נסי הראוי לכל מוסר ומלשין ׳ גם שיחתו עס מרדני וכדומה (מגלה י״ג ב' מז״ו ני) ׳ ולכן לא סרתי מהעתוק כל המאמרים נו׳ הרחבים המיפים את השיחות בין איש לרעהו ויורדים במעמקי לב שומעם ויראה הקייא ע״ד משל מאמר מרדני ע׳״י החך לאסתר אל תדמי בנפשך וגו' אין נמצא פה נבאור נעים מעורר לבב כל איש יהודי; וכנה מאמר היועצים וזרש להמן אס מזלע היהודים מרדני וגו' ורבות כאלה וניחוד הושם לב . לדברי