Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 185]

ü H : S>i ( «84 ) *3 לי' שלמה נן גנייול נליל הוא נהליו, וידיס נל נפש לאלהיס , 'גס אזהרותיו נחמליס ויפיס מאל, ונן יתר פיוטי הספילים צחים ועיני ם ׳ ופיוטי האשכנזים עס שלא ילמו נצחות הלשון ונועס המליצה לראשונים המה יותי כוללים עניני האומה וקורותיו, על שראוי לאמי נכלל שפיוטי הספרדים המה מליצים נין נפשהאלס ויוצרה׳ ופיוטי האשננזיס נין עם ישראל ואלהיו, וננל נונל הלשון ועומק שעה שנמצא נפיוטי נ' ימים הראשונים של פסתהמה ממשיכים ל3 כל עניי לעמוולאלהיס עזיו ומנינו גבל עת גלותו, ונן יו3 פיוטי קליר לאינע פרשיות ושלשה רגלים, ולו היו גס קלים להבין אז הי' לישראל אוצרות נחמלות לאגור ולהפקיל נס נל רגשות נפשם > ונימים החלשים חנד הדג המשורר הגלול מוס׳ נפתלי הידן וויזל ז״ל. ספלי שידי תפארת, ובשמם נן הס, תפארת הס לעושם גס לעס ישדון ננלל, ולמיונם לא הי' עול נישראל מעת פסו שירי קלם, וגס זה יהי׳ לנו לאות כי מעטו ננו הגיוני לגנות לעס ולתוללותיו ׳ ולולא כן אז כנר ננל תפוצות ישראל הי׳ קוראים שירי תפארת האלה ננל חלם ניסן י ני להס שני היתרונות של פיוטי הספרליס והאשכנזים נאחל, צחים ונמרצים הם מאל« ומלנרים מגלות מצרים ומופתי הגאולה ונפלאות אל גנועס אין חקר, עם ני ימעט מאל היחס נין מצננו עתה .ונין מצנ נני יעק3 אז אשר עליו עדן את שיריו היקרים * אולם על נס פולים אשל מצ3 עמנו אז יש לו יחס ודמיון דנ עם מעמדנו עתה, אין לנו עול שיל ראוי ומוכשר לעורר ל3נ ישראל עליו, לקחת ממנו מוסל השכל והונחה נפלאה על רנ ערכנו נעיני אדון נל האון, ואלהי נל העמים נבל עת וננל מקום פיוטי ד‘א הקליד שאנו אומרים היום נקרונת המה היותר ננליס ננל פיוטיו ולא ינינס אחד מני אלף, השיל אשר לרפלדיס על שנת זכור מר' יהולה הלוי תחלתו מי נמוך ואין נמוך, המספר כל מעשה המגלה נחרוזיס, הוא נפלא נאמת לק נצחותיו ורנ חריצות המחנר למנוא נסוף כל חרוז המקרא הנכון לענין והמסיים כמלת לו, אפס ימעטו נו מאמרים מרהינים נפשות המיחלות ומחזקים המית הלננות לאל הי ועם אשר נחר 3ו ׳ כל זאת נתנה עוז ננפשי להניא מטעמים לעמי אשר מלנד מתקם לחיך-המנין המה גם מועילים להשיג ולהעלות שלהנת האהנה נל3 כל איש ישראל לעמו אחרי החלה להכנות, ני ידאה עין נעין חמלת הש״י עלינו להחיותנו כל ימי האדן ולשום לנו תמיד שם ושארית על האדמה ׳ ולזאת קראתי המחנדת נשם שארית יהודה מש״ה (מ״3 י״ט ל״א ויומי' מ׳ י״א) מלנל ני גם שמי נקמו ׳ הן אמנם ממקום אחר לקחתי מחנרתי, אולס כל מנין יראה ני ת״ל