Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 182]

&* ( 1!j» ) *a עידו? מי ואה כאלה? גבד הוקס על אשל על ידו נושע עם ישלו! מנליון חדיז׳ קורא לאלוה ויענהו׳ שחוק לועהו יהי'? שחוק׳ צדיק ממים?' ייוייא אני על שחוק נזה נמתלהלה היולה זקים ומות כן איש מלעיג על נמלים ואמל הלא משחק אני׳ ולא הסתפקו למו במנהג היע על עמה, ני ישגו אנשים ונשים בסוד משחקים ויעלוזו להקשיב דבלי נאצות האלה ’ולאים מפי איזה נגזים לקים וחסלי לב הלובשים מלבושים נכדים למען נחש, קידאים עצמם בשם אסמל וממני ואומרים בשמם חדופיס וגדופיס אשד לאיי לאמד על שומעיהם אוי לאזניס שנן שומעות; ני גס כתבום על לוח בעט ברזל ועופרת להיות לחדפת עולם לא תמחה, וגניס יולדו ’שתאו ני הי׳ נס גלול נזה הנוגע לאומה ישראלית גנללה, ללעגולבזיו!/ והאנשים!ו, והוא אמר אודן, והם נופלים!זמרה נמץ המנצחים ושיר ־ ואון האטו הנמים הימה לראש' סגה על המלן שנצטרע ולא לגד שנתרפא ני גס גדול שמו «גויס על. דגר הנס!מפל« סנחיי!, ומאת ה' הימה;או! היא נפלאה!עינינו לשו; רגיס וכן מגילה ונשמתה גו, כ״ז ד!רי המשוררי' אמ׳ז מפלה קצרה לפני הקרגת הקרע להושיע ולהצליח והנה געוצה ותטאת ואשם הי׳ הננקדיג התודה!עת הסמיכה ותתפלל על נפרה אולם!שלמים אינו האודה רק אותר ד3די שגת(רתג״ט סוףפ״גהעשה הקרננות) וקרע חזקי׳ היי שלמי הודה וכהו פאתי גגאור (קי׳ו י״ז) וד3רי ש3ת המה פרשיות ההלל והפלה קצרה זו היא!מקום הודוי־ שאינו אומר 1 ואולי הי׳ פה ג״ג אפס מצודע וצריו ודרי ואמר אותו»לחש ־ והתפלה אתר הודוי!קולירם ■ ׳וגנלל הי' המנהג להתפלל תפלה קצרה ליפני הקרנת כל קרבן, ויש לי ראיות ע״ז ואין כאן מקומם והסיום גרנה מהנהנים למלן הנא עסה אל אולם ההיכל 'ואמרו גרון ה3א וגו׳ ומתמיל הגשת הקרנן ואומר אסרו תג וצו' י ואיזשו! כל!אוו ■זה לקרו! מאד לאמת נע׳ה עם שלא קדמני עודי!ו אדס והצגתיו הנה אע׳־פ שהיא קצת;!לא!תקומו ני קויתי שישמחו!ו מגינים ומקרא ־ ג0 להוציא ממנו הצרין לענמינו כי תנל זה נראה שרק נני״הת מקום זה ההלל ונהגו את"כ ישראל — בימי 5ית 5׳ ולא ציהיניודא', שלא הי׳ עוד נס אחר חזקי׳ ו!זמן העט הגלו לצנל, — לאתרו על כל נס נעת הקר3ת הקרע נהו על הפסח ואולי *'פרשיות הראשונות עד לא לנו המדנרות מהרמת דל ואניון,ויציאת מצדים, נתחנרו עוד קודס חזקי' וסייעתו, וסדרום ישראל נהלל זה כשהתחילו לאתרו על קרנן פסח, או שהיו התחלות לכל הלל מפני שמספרות מתחלת היות ישראל לעס אושנמחנרו, כאן לטעם אחר שאנתונ שס וכן על הכנעת הימים נימי נית שני אמרוהו נ*כ גני״הת תכף נעת הנצתו! ונשאר המנהג לאמרו כןתמידנחנונהאן>אחרהחרנן לזניון י לא כן גס הפורים שסי׳ בחו״ן* קורס «ין נית נ' ואין ינצחו שיר עם נהנים ולוים על קרנן וחצרות ה' נתוכני ירוסלים, וינרנו את המגן הנח לנית