Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 179]

הנגיא ועדיא המוזה, הי' מספיק לנוי זכר יום הפורים שהוא מ<|ייל נאומה ליום משתה וחממה מאז ועל עחה, להאמין כל הנס ננתגו היום ־ ויזז״ל העלו נגחינה אחת יום זה על נל המועלים, ומגלה זו על נל לגד נ״ן י וחשנו שגס אס המועדים וספלי כ״ן ינוטלו לעייל, היום והמגלה לא יאנטלו לעולם [עיין נמלרש משלי על פסוק טנחה טנמה וירושלמי פ״א דמגלה] ואין ספק שראו והגינו גולל הנס ודג ענינו לכללישראל• ולב! הוצרכו נ'כ לתת טעמים למה לענין אמירת הלל יגרע מכל המועלים (מגלה י״ל א׳) *) אולס קריאת המגלה למלו שם גק״ו ומה מעגלות לחייו» אומרים ״) ע*ש ר5 יצתק אמר להי סמין אומריס הלל על הנסים שנחו״ל, ור״נ נר יצחק אמר קריאת המגלה v הוא ההלל, ורגא אמר דנתי ג הללו} עמי ה׳ ואנמיע3לי אחשורום אנן ■ ודוריהס ישרים ־ וים לי עוד להוסי(> עליהם ולגאר סדנרי כלם אמת, והוא שעיקר סרשיות ההלל אין להם מקום רק גנית המקדש, ונס נמחנרי מתחלה רק לפונה זו לאמרם שם, ונמו שהראיתי נמאורי לספר יועי' נהונחא נכונות על אמתת ק3לת ר״ע שחזקי' וסייעתו אמרוהו (פסחים קי׳ז א^ר״ל תקנוהו ע״ם 3רם3״ס קי׳ו נ' ד׳ה משה וישראל ונן משמע הלשון שס היה ר'מ אומר נל תום3אות האמורות 3ססר תהליס נולן דוד אמרן נו׳ הלל זה למי אחרו? וארשוס פה נקצור נמק; שהיה זה לסי דעתי <עת הנס של מפלח נסנררג שנגע ג״נ לכלל האומה, ונימים ההסתלהתזקי׳ לתות נלרעתהשתי! וירחמהו ה׳ וימי מחליו והיה אז שני נסים גדולים 3יחד ואז 3א המלך ל3י'ת י ה׳ להקרי3 קר3ן תודה ולהודות לי נס על תשועת ירושלים מיד שונא נם על רפואתו וגעת צרעתו לא הי' ינול לגיא. גס מפני תליו גס מפני שמצורע אסור לגא לנית המקדש י והנויא אמר לו הנני רופא לן גיוס השלישי תעלה 3ית ה' וחזקיה נעצמו אמר מה אות ני ירפא ה׳ לי ועליתי נית ה' י (מלניסו,־ נ׳ ה' ווז')ולצן נמצא נהלל זה הרגה פעמים מהלל ימיד על רפואת מתלהו נמו גל פרשת אהגמי ומה אשיג ויסד יסדני יה לא אמות וכדומה, גס חודה על הצלת ישראל מגויס נמקראות ה׳ לי געוזדי ואני אראה ושונאי וכל גויס סגנני ונו', וגנ״ז נראה געלילסהנלשיר א׳ שהרי ג'מהלקות גית ישראל גית אהרן ויראי ה' משולשים גלא לנו וס' זכרנו ונהודו לה׳■ והסיום הוא ג*נ הודו לה׳־ וניז קשה ונלתי מוגן גלעדי השערתנו * ומתחיל נלא לגו ה'ני לשמן הן נגיד למה יאמרו המים איה גא אלהיהם . כנגד סנאריג שתר|> אלהי' חי ואתר אל ישיאך אלהין אשר אתה גועח נו ההצינו אותם אלהי הגויס אשי השחיתו אנותיאיה אלהי חמת וארפד ונו' נן לא יציל אלהי חזקי'עמו מייי (ישעי' ל* ו י׳ט ול'; ד' ■ וד״הנ׳ל״ג י׳ו), ואפשר שאלהיהס אינו דין כני' על אלהי ישראל רק אלהיהם של הנוים ממח רר״ל שהם נוזרסם השוו צורנו לצור® נסנתריג שאמר אי' אלהיהס סל חיות וארפד וססדויס שלא הצילו נן לא יציל אלהי ועול