Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 174]

3 ) 44sלנ ) ♦■O‘♦♦ ׳> ■0* C $> •5• <f ׳4<8י פתח דבר. אשמעה מה ילברו קלת קוראים על דבלת המחבלת הזאת׳ «הס בתומתם מהס בקנאתס יחל עלי יתלחשו ויאמרו צחוק עשה לצו האישהזה, לאו הביא לנו איש עבלי יללי לכלים לצחק בס, והמגלה מקוננת נאזניהס קינים והגה והילאמל, עשאוני בניך כמכור ואני מננינמם, לאלה שמתי פה מלתי, להשיל נעם מלבם ולהעניל דאגה מנפשם ולהוליעס קשט לבדי אמת, כי לא הצחוק מטלת מחבלתי, ולא באה ח״ו לגדוע מעלת הספור במגלת אסתל, ני אם להדנות לו יקל וגדולה , ישמע איש ישראל ויגבה לנו בדרכי ה'׳ איש נבוב ילבב ׳ וטהור לוח ’וסיף אומן, באהבתו אל עמו ואל חסיליו, אלינס אישים אקרא, חנוני נא בזאת ׳ ושמעוני נרגע ־ הידעתם אחי ני קיום אומתנו הנבחרה זה נמה אלפים שנה, היא אחל מן הלבליס אשר יתפלא וישתוממו עליו נל העמיס אשל על פני האלמה, עת יראו לאומים קדמונים כלס אשר נתנו חתיתם גאלן החיים, אשור 3*ל פיס ומדי יון ורומי, כלס שלטו על קצות ארן נושבת בימיהם, ויבנו להם עמודי אבן למוסדי עולם להקים שמס לדור אחרון, ונלס חלפו הלנו למו והיו כלא היו׳ גס מרבית חדבותס תמו לנצח, ואשד מהם יעמודו המה לק נמו עלים נאמציס על גובה רוחס וללנס כסל למו ׳ ני בטחו על חילם ויאמרו בלבנם יחיו עוד לנצח , ולימי האבנים ימי עמס, עמה ידעו גויס אנוש המה סלה, ומעשה ידיהם יבלו אותם , ואין נסתל משטף הזמן כי יעבר והי' לו למרמס; ויהודה *גול רד עם אלהיו ופס קדושיו נאמן, ישמן נעמיס מתבולל׳ אנלו זריס נחו והוא יעמול נצוד גנל משמרתו, עיניו חזו קולות נל האומות האלה מראש ועל סיף, אין עלו מעלה מעלה גללו והצליחו, ואין ילדו מטה מנוה עדי פסו מחלד, ני נבלעו באדן נשיה, רכצלליס,על הקיל עברו אחל אחל ואינימו והוא יעמוד נצוד על משמרתו, ובלית שלומו לא תמוש, אשר נדת אתי אלהיס באמרי הונחתו לאמר, ואף גם דאת בהיותם כארץ אויביהם לא נזאסתים ולא געלתים?1באותם?1הפר בריתי אתם ׳ חלילה וחלילה! הבטחה נאמנה זאת תהי מנחומתנו לעולם, תרסיב בלבנו תקות חסד