Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 127]

דנות, והן מרננות משני נדנים, ני מן מתי והבינותי אמרו נינומי׳ ומן רנת והריגות אמדו דעות, וגס אלה מלות זרות, אין לשית אליהן לנ¬ דון נל אלה הצעות מועילות לסקל המשלה ולנער הקוצים מנרס החקירות האלה, ועתה אעריך לפניך ידידי קצת שגדות בחלוקי הוראות קצת מהמינים; ישמע חנם רוסי!* לקח• ק,1 *פ:*ל טבע הדגס לחזק ולהכפיל מנטא האותיות. ונשם שהוא מחזק ומכפיל מנשא האות ׳ נן הוא מחזק ומכפיל עדן המלה י הלא תראה בשמות, ני המשקלים הרמשים מוליס פעמים לנות על נפל ורגילות נפעולה, נמו גנב׳ דץ, טבח, נגח׳ סבל׳ רגו׳ גאלי׳(ונשמינות נאל ישראל) נל אלה שמות הונחו להודות על הרגיליס נמעשה מיוסר* והנה " T נן הנדן סלמש עקר הנחתו להודות נפל פעולה׳ או התמדה ורגילות. או המחזקות והתעסקות נפעצלה׳ או השתללות 3ה אפילו תהיה לריק, הלנדיס האלה אינם מלשים, וננל נתנו המדקדקים ני הפיעל יורה מל חוזק הפעולה ועל התמדה; אך חדשות נגלו לפני נמקדי נפדנוי הכלל כזה בכל שרש ושרש אחד לאחד׳ רכבל סראתיך ילילי קצת מהן נאגלותי הקודמות, נמונעדן השישים משש* אסף• קבץ• נאף• רפא; ועתה אושי1 לסת לפניך נהנה ונהנה דלך הפיעל מודה נזה על ההתמדה, ני ההילך ילך על שיגיע למקום מיוחד ושס יעמול, אנל המהלך אין למהלכו מקום מיגנל: זה תרגומו (e*״ וזה (anibulare) חבק* הפיעל מולה נאן על נפל הפעולה׳ והוא נאמר על שני נצי אדם המחנקים זה את זה וזה את זה, והקל יורה שהאחד לנלו חנק את דעהו ולא דעהו חנק אומו, נמו את חונקת 3ן׳ ני הילד הכולל אין נו לעת לחנוק את אמו׳ והנה כבין עת לחנוק ועת לדחוק מחנק׳ יש זמן שראוי לך לחנוק אפילו שונאך שאינו חונק אותך ׳ ויש זמן שראוי לן לדחוק מלחנק גס את אוהנן המחנק אותך• וכן נשק ־ עגליםישקון, ונל הפה אשד לא נשק לו ׳ והעגלים והנעל לא היו חוזרים ונושקים עוצליהס; והנה רחל לא נשקה ליעקג מחמת צניעות׳ ומשה לא נשק לא לאחיו ולא לחמיו, לדוג קדושתו* והנה גליד ויהונתן נתוב וישקו איש את רצגהו, ויכול היה לומר ועשקהו, אלא שרצה הנתונ לזווג המליצה עם הנאה אתריה ויבכר איש את רעהו ׳ מי שתהיה מליצת עד דוד הגדיל חוזרת על שתיהן, נלעת נעל הגועמיס• ’ ר.שב