Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 117]

□א ( 16 ו ) התשוקות ממוינת גאלם לעוררו מתרדמת העצלות, להניעו, לחיומי/ ונלעדיה לא ירים איש את ילו ואת רגלו העצלות, אמר אמד החכמים, העצלות ושנאת התנועה, אשר ר3 ועצום נחה גגופות׳ נס על הנפשות גניה ילה* כל אלם בורח מן היגיעה, נאשר כל גשם מתנגד אל התנועה: הנשם צריך אל גשם זולתו אשר ילחהו, וממנוחתו יוציאהו, והאלם יצטרך לתשוקה אשל תאלצהו׳ ומשנת עולם תעוררהו: ני ישא עיניו ויגיט לנר לע ויקון ע, ויראה לנר טוג ויכסין* אליו; וגנדה שנאתו אל הרע ההוא על שנאתו היגיעה, ואהנתו אל הטוג ההוא על אהגתו המנוחה, אז ימיה האלם, ויתנועע ויפעל, ואס אין, הנה יהיה נל ימיו נפגר מת משכב על מטתו• אלה דגלי החנם• הלא ישימו ידם אל פיהם האנשים *) המתהללים על חכמת שקר, אשר לא תועיל ולא תציל ני תהו היא; המנקשיס להפשיט האיש החכם מנלהתאוותומנלההתפעליותהנטועות נאלם בתולדתו; השואלים מאלס ילוד אשה, לבלתי ילע עול מאוס נלע וגמול גטוג, ישוו לעיניו התענוג והצער, ונין החיים והמות לא יגדיל איש אשר נזה, איש נעדר הרגשה, אם היתה מציאותו אפשרית, הלא נרגע התעלותו והיה לחנם, «שנות מהיות גן אלם, ותחת אשד חשג להתרומם על מדרגת החי, ישח וישפל למלרגת הצומח• ואם אמנם, גבירים מקשינים, סערת התשוקות מחוינת בבן אלם, לעוררו משנתו ולא ירלס, להביאו אל התנועה ואל המעשה, הלא תחויב הוא לו נס כן השנל, אשל בדוח חכמה ינהג התאוות, התשוקות ינהל התאוות נותנות התנועה, והתנועה צריכה להנהגה העולם ים זוען> אמר I>0Pe׳ התאוות הן הנה הדוחות, והשכל הוא המחט הצפוני **) סוף לבר, התאוות לעולות נולדו, וניתן השכל למשול בהן: מליו לנהוג אותן אל כל אשר יהיה שם לוח השכל ללכת, ולעצור בהן ולשלח אותן כחפצו• הלא זה חלק השכל- לבחון ולהבדיל בין טוב אמת לטוב כוזב, ובין רע נאמת לרע מדומה, לבחור הגדולה משמי טונות, ומשתי רעות המועטת, ולשום התאוות והתשוקות אשה על עבודתה ועל משמרתה, לאמר זה הדרך לכו גו, זה הטוב, ואחדו תרלפנה, ואותו תנקשנה בכל מאמצי נחנן, וזה הרע וממנו ממסינה ואותו תדחקנה: וזאת מנת התאוות, וזאת משמרת התשוקות, ללנת אל נל אשר יצום השכל י Stoici נת ממנמי יון הקדמונים הנקלחיס (*, . Hufsola!כן תרגמתי *לו (**