Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 116]

3» ( 5זנ ) אפל אמלא חן בעיניצס׳ אנשי חיל המקשיבים לחולי , לבלר וללבן 3אזכיכ0 יעדים נאמנים ניד אלהי הטובה עלי שנים מגדולי חנמי יון, נשיאי בית אב בממלכת התושיה ׳ פיטגולה ואפלטון, חלקו את רוח האדם לשתים: וישימו חלק אמד ממנה בעל מדע והשכל׳ והשני חסר ל3 וכסיל נחלק ממנה אשל בשם משכיל יקראו׳ כתנו מקום למשכן ייסוג הדעת׳ והנפש השאנצה, והלוח הנכונה, אשי ידיה אמונה, נחכמה ונתנונה; ואולם בחלק האחר מהנפש אשד נשם כסיל ובעל יכנו, נתנו מוצא להמית חרון האף ולהבת התשוקות, אשר נשאון מיס נבידים ישאון והשכל והדעת ישנאון, הלא לפניכם דבלי נשיא מליצי לומי, אשי צל זאת השמיענו׳ וכה אמר נ Pytliagora prirnnm, dcindc Plato, animüm in «Inas parte» dividunt : alter am rationis participcm l'acuinl , allcram expertem , In participc rationis ponnnt tranquillilatem, idest placidain (piictamque constanliam: in illa altera, motus turbidos, tum irae, tum cupiditalis, coulrarios, inimicosijuC ־ (* rationi מראיתם, אמי ועמי, בפי שנים מחכמי העמיס, לשיאי עלה, אנשי שם׳ מפולש באר היטב לנר היצר הטוב והיצל הרע, אשר הורונו חכמינו׳ ואשר הורישו לנו אבותינו ־ אמנם תשוקות יצר לב האדם ׳ הצקלאות בפי אנמי בצי עמנו המפעליות, ואשר נשם הנאה להן יקרא המלין הממי(Perturbationes), אינן דבר אחר, ני אם התגודדות הרוח הנבעל מדעת האמור, ההולל יסוער במהומה ושאון, ודוחה את בן האדם לרדוף ניד חזקה ובחמה שפונה אחלי כל דבר אשל כמראה טוב יצטייר בדמיונו ׳ ולהדחיק בכל מאמצי כח כל דבר אפר ניע ידמה בעיניו (אחרי הדי־ליס והאמת האלה המקובלים ומקויימיס בצל קהל עדיו החוקרים, אין פוצה פה ומצפצף, הלא כנגה יצא משפט התאוות׳ ונדע ונשכיל מן מוצא דבר כי לא רעות הנה בעצמן ולא נתעבות ונמאסות, ולא מזיקות ומשחיתזת על פני חבל אדן: ומה הנה ני אס הנחות הנותנות חיים ותנועה לגוית האדם, והרוחות הנושנות המוליכות אותו על פני ים העולם הזה? הירנב אדם על פני המים, ורוח לא תרחף? הלא הדנה ייגע ויעמול, ופעמי מרכבותיו נדלנס יאחלו * וכן סערת התשוקות ׳Qoaest, Tiisc. lib. IV (* ג II