Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 114]

( 113 ) frß תהיהלתוגחן פוגה, ולאנממן הנמה« ולנהממך נתמה׳ ולמזורך מזור• ועתה קרא נא גפיך וכפר עליו מאשר חטא על דונפש♦ סנהדרין פלק אלגע מימות: מגל על שמש גלול שאגל מן העולם, שאלמלא לא נמקלל נחש׳ כל אחל ואחל מישראל היו מזלעניס לו שני נחשים גווגים, אחל משגרו לצפון ואחל משגלו לדרום, להניא לי אגניס טוגות ומלגליוא* היה* אני נלגי׳ גגילי הננגליס, ואמשנה ללעת זאת מה זה ועל מה זה נעשה יקל וגלולה אל היום הזה, יום מלאת לי שלש עשרה סלה׳ ומה הטונה הגרנה וההצלחה אשל מתחלשנה לי גו, המניאוית נלג רל קלוני ואוהני שממה וששון כהיום הזה לעשות אומו יוס אשתה ושמחה יזנח משפחה: ומה כל החללה הזאת כליל התקדש חג: מה היום מימים? תרתי וחקרתי ׳ נקשתי ומצאתי, והנה לא שקד שמחתנו, ולא מנם ייגיגתנו• הן היום קלייצי הצעידה והנחלשה, עיל קטנה זה הגון>, אחרי אשר ישנה נמצור ונמצוק זה ימים ואניס. אשל יציק לה אוינה, מלן עדין ואנזלי, הנולה עליה ליק ס3ינ, ומחי אנלו ימן נחומותיה, 'יאנל חילוחומה, והקריה תשנה להנקע, לפתוח לפניו ללמיס: ונא אליה מלך גדול זה יצר הלע; הנה פתאום נא געזלתה מושל חנם, ענו ושאל יוח, וגנור להושיע: איש מסנן וחכם זה יצר העונ; אשר יחזיק נה ולא ילפה, ומצלמה יושיעה, ומשענול לחירות יוציאה׳ ומאפלה לאוד גלול: ומלא הוא את העיר נחכמתו• לאחרי היות סלנל נאשר אמלתי, החנם אאוג כהיום הזה ז הלשקל אשממה לאעלצסנו? ועתה, גנירי הנננדים, המקשינים לקולי, אס נקומה ינסייה «סוס המשל מעל פני לנרי חכמים וחידותס, ותמולת הדגלים גניט נמלאה ולא נחילות ׳ ולא אמת ננון הלנל ני נעלה היום הזה עשל ידות על כל הימים אשר חלפו עלי ואשל יחלופו? הלא הוא המעלה אותי ייקהל עלת הילדים, ההולכים נחשך, אין לעת ואין אנונה: ועיר היא אלם יולד; אשל יצר לנס מושל נהם, ואחדו ילכו אל כל אשל יהיה שמס הרוח ללנת׳ ואס לרגעים ייטעו לרכס, פלי פחלס ומוראם יהיה ולא מחכמה יחכמו׳ ולא מיושר ל33 יישילו לגת־ והיום הזה אנא גגנליס והייתי לאיש׳ חי משכיל, אשל לוח שכלו מושל נו, ועומל על ימינו עזרה נצרות' ונח וגנולה יוסיף לו׳ לעמול נפני תאוותיו, להפגני על יצרו הזונה, ולנוי לו הלדן הישרה, 3לנ שלס וננפש חפצה* ח h ואם