Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 106]

©יי ( 5 10) ♦*§ המחביא מסתיר מעיני נל חי: הנה הוא נחנא אל הרלים, ני החניאה את המלאניס, ויוחד יוחס 3ן ידונעל הקטון ני נחבא " למה נחנאת לנרוח, ניקרא לרחל וללאה השלה אל צאנו, הלי שלצה להסתיר ממשנתו לא מחמיו לנלו׳ ני גס מנל אנשי המקום ׳ והנה לשס שהנותן נמקוס סתל יקרא מסתיר, והמקום עצמן יקלא מסתי י גן הנותן נמחנוא יקרא מחביא׳ והמחניא עצמו יתנן לומר עליו שהוא מהבא, ואף על פי שלא מצאנו השרש הזה נפיעל׳ הנה מצאנוהו נפועל אשל הוא תולדת הפיעל הלא תראה 3איו3: יטו אניוניס מלרך יחל חבאויעניי אדן, וזה פתרונו: הסמנלשיסהאניוניס מן ה7לך« וינדחוס ללכת אדמות עקלקלות, דרניס לא סלולות ׳ מקומות 3לתי ילועיס > אשד הס 3עי3עסנמח3ואלכל הולך 3הס׳ והנס המקומות האלה מחזאים העניים ׳ והעניים יחבאוי 3ס ־! ו ג והנה גם שדש חכא גס שדש סתר ימצאו גס גנסעל גס נהתפעל; ולביאור חלוק שני הלשונות׳ אקדים לפניך תחלה נללמדשנענין הודאת שני ה3ניניס האלה הוראת בכין התפעל על חזרת הפעולה בפועל עצמו, אך 33חינת היותו פועל, לא ננחינת היותו מקבל הפעולה; ונהפך 3נין נפעל ׳ נשי3א גס הוא להורות על חזרת הפעולה נפועל t לא יודה עליה ננמינת היותו פועל׳ אלא הצל היותו תקנל הפעולה: והנה הכתפעל יודה על הפעולה, והנפעל על היוצא מן הפעולה• לדוגמא, המשתדל נרפואת מנתו נקרא מתרפא (וישב יסודם המלך להתרפא 3יזדעאל), ואחרי שונו לנליאותו יקרא נרפא (נרפא הנתק), ולא נל מתרפא הוא נרפא ונן נעניננו, ההולך למחנואים נקרא מתמנא (ויתמנא האדם > הכה ענדיס יוצאים מן המחנואיס אשד התחנאו שס); ונעמדו שם ואיש לא יראהו ׳ אז יקרא נחנא: נמצאו חמשת המלנים נחנאים נמעדה. הנה הוא נחגא אל הנלים, ההרה לנו ונחנאתס שמה שלשת ימים (עמלונהד שלשה ימים ׳ כי נל עוד שתשנו שס הרי אתם נחנאים ׳ ני דרך אחרת אחזו המדפיס), ויותר יותס ני נחנא (לא לנד שהתחנא, אלא שעלתה יידו לעמוד נחבא) / גליתי את מסתריו ונחנה לא יוכל (אף אם יתחנא, לא יהיה נחנא), למה נחנאתלנרוח, למה עשית מעשיך נהחנא, והיתה נסיעתך נרימה)' ני אין בריחה אלא נסתר, מה שאין נן ניסה ׳ שהיא לעיני רודף• וכן נשרש סתר, ההולך לרקום סתר יקרא מסחתד: הלא מד מסתמר עמנו׳ הוא משתדל להיות נסתר, אך איננו נסתר גאמת, ני אנחנו מגלים