Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 37]

»4 ( 36 ) .הסופי ס' מלניס להזניי זאת יען שנ3ר נדעו יחוס זה מס׳ שמואל 3', או 3י31ול הדילוג הזה עצמו אשר 3ל מצא חן בעיניו * אולם המעתיק ס׳ דברי הימים האמין לפתור חידות דאשי התי3ות נאשר נכתבו לפנינו 3םפרו מיניהו כת אוריאל מן נבעה. וסרו נל התמיהות י והנוחר *בחר יששכר בער שלעזינגער־ אבני קלע• כמתלהלה היורה זקיס ואמר הלא משחק אני ׳ נן הנות3 דברי שנונים שפתים דולקות בלב לע , ונל מגמתו לא להפרן הטוב והתושי' יק להוריד שמע רעהו היושב לבטח עמו, ולהשכן 3עפל כבודו * מנת3 נזה נקרא שנינה —־ פצוםקווי15ע, סצוטירע * — ולהמלין הקדוש אמר הי: וחיי ישראל למשל ולשנינה בכל העמים י אולם האיש הנלתי חוש3 להדיח נד«ז, ורצונו טהור להטינ 3ני דורו נמוסר אמונה ומדות, ולבל יקיצו 3חונחתו ילניש רעיוניובמשל וספורקצר, אשר העוקן נע ן בסופו > והקורא המנין 3הגיעו להנקידה הנצורי — רצוי צוונערי ווצזרטעטע •־־־ ימלא שחוק פיהו, וישמור לנפשו לבלתי היות לבוז, לבל יסו3ו עליו דברי תונחה, הוא המחונן את בכי דורו, ולו ראוי להודות• מליצה כזאת נקרא 3לשון ע3ר חרה, כאשר פתי החנם המשניל המנוח רא״א בהקדמתו הראשונה לתרגום ו3יאור על משלי וז״ל: ,ויש עוד מחלקי המליצה המאמר הנקרא נשם חרה, ונקרא נן על ״דבר מדוד — טצורפוין, ״יט,) — להיותו מאמר סתום עד סופו, ״ ובתוכו נעוקן חד אשר ידל פתאום בלב השומע כחן, ומתנאי שיהי' ,מלבד נעימותו אל הנפש׳ גס מעיר אתהשנל 3פתע פתאום, ונענלו ״ישאיר רושם השמחה בנפש*" — והנה המליצה הנקרא בלשונם — עפינרצוק — נללותיה מסכימות עס הנללות אשר הזניל המתינס הננ3ד הכיל ואין דעתי נוחה בקריאת שם החרש מכתם אשד יצלו 3עלי אסופות חנדת שוהט״והת, ני בכל מזמורי תיליס, אשר שם זה מתנוצן בדאשס ׳ בל נמצא דגר מצדני החלה הנקרא — עפערצוק—והיום אמה שם לנסיונותי במליצה כזאת בשם אבני קלע: ני נאשר במלחמת גן ישי עם הפלשתי הערל באמונתו קלע