Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1827 - תקפ״ח
- Date
- 1827-01-01
- Page
- [Seite 24] (sequence 24)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 59% known words query
- IRI
…/4782723-4784499--1800-4784524- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
sw V. a<5 ) נוע רשאין לעמול מפני ת״ח ננ׳יל(חולין כ״ל 3') פירש נערוך פתויאה שלחני המחליף מעות 1 וכן פירש״י וע״ש שנלחק לפרש למה קולא ליף מעות אומן* ולולא לגריהם הייתי אומל שפמוראה הוא עושה :ות (נ1ים!ער) על משקל אמי תנוראה כנ״ל• או שהוא חיינו מופל ס מלשון פתורי 3נלה (ני א') שפירושו 3גליס תפורים• וחו3 הוא תי על נל איש ישראל יודע ספד ׳ להרחיק גנות זאת, ולהסיר מעלינו!ות לנליס לאמד נדפיס אנחנו נרפים מנל מלאכה׳ 3ע3ור שחז״ל מול מנעונו ממנה ו3יחוד מחרישת שדה ואנו אין דברינו עתה לק ין לימוד מלאנה׳ שהוכחתי נ3ל כזבי המשטיני׳ על פניהם מהמקומות אנו• ונן 3מרישת שלה, עיין לעיל אנא מלקי׳• ור' ישמעאל׳ ורבנן :ה׳ ועדה קדושה, ורב הונא וכמה מאמרים• ונקלאו החולשים׳ חסידים נמו שאמרו: ת״ר חסידים הראשוני׳ היו מצניעין קוצותיהן :יותיהן 3חוך שדותיהן ׳ ומעמיקין להם ג׳ טפחים שלא יעכ3ו לישה (נ״ק צ' א׳) * ועוד, ת״ר מעשה 3חסיד אחל שנתפדצה לו פרן “ שדהו נו׳ שנת (ק״י 3') ושמעון איש המצפה זרע לפני ר׳ גמליאל נ דפאה) ועם שנשדות פטורים מלהתפלל וש״צ מוציאם (סוף ל״ה) i אמר 3מטותא מינינו ללא תיתו קמאי לא ביומי ניסן ( עת הקציר¬ ) ולא נעמי תשלי(עת דלינת הגתות ויהנליס) כי היכי ללא תטרדו נינו כולא שתא ( נרנות ל״ה 3') וכאלה רנות מאד י ור' נהוראי ר(סיף קדושין) מניח אני כל אומנות שנעולס ואיני מלמד את בכי תולה׳ מל3ל שיחיד נודד היא׳ נגד נל המון חכמים שהנאנו, נראה וונה אמר נן לק על נפשו מניח אני נו' כלוי אני לעצמי אעשה כן, אצוה לאחרים נזאת, ואולי מפני שהוא הי׳ אלם גדול נתורה, והי' ת נידו ללמד את 3נו תורה ׳ וגס לפינסהו אח״נ אולם מה יעשה ש אשר אין יכולת נידו ללמד נעצמו לננו ׳ ולא ע״י אחרים ׳ ולא נס אותו אח״נ׳ יניחהו לילך נטל? או ילמוד הנן ע״י הדגל לגנו3! הנריות ח״ו? הנזה יהי' טרף ולחם חוק ננחרהו? וראוי לאמד ע״ז ומר אניי על ר׳ ישמעאל שהנאנו, הינק! עשו כל׳ נהוראי ולא עלתה c י העולה מכל דברינו ׳ שלמוד הלשונות והחכמות ׳ ונימול יזנמת אות המחלות או הפצעים והמלאכות היו מעולם מותר ומפונח אצלרי, זים גדולים התעסקו נהה׳ והעצה היעוצה לכל אדם ישר ׳ אשד אין משנת לתת לננו פרנסה הגונה־ ע״י לימוד התורה נל היום׳ שיחנכהו לאחת מאלה הנזכרות ויקנע עתים לתודה ־ אך כצופה ומזהיר נאתי c אגרתי שאס ישים נלננו לשלחהו. לעיר דנתי ללמוד שם איזה לשון זנמה ינקש שם מאחלז מידידיו שיראתו קידמת לחנמתו אשד ישים עינו