Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 20]

^4 ( 19 ) 'הונמז לעשוי! נן לכבוד לבו המובהק הרמ״נן ז״ל שהי׳ לופא• והנה אע״פ שנלאה שהי' הרמ״בן לפעמים «לפא בסגולות ונמו שהעיד עליו תלמידו הדשב״א נש״ות (סי׳קפ״ז ותי״ג) שהי׳ עושה צורת ארי' במתכת לשלי מתנים, ויתכןג״כ שעליו ניוון הרב ד' קלונימוס בר׳ קלונימוסשהי' חי בימיו׳ בס׳ אבן בוחן ע״ש, שמתלונן וזועקמר, באמלו ויש שיעשה צלמי טחוליס לתחתוניות ותבנית ארי שואג לחולי הכליות ׳ דברים הללו אבק ע״ז הס נו׳ ע״כ וכאשר הלשב״א עצמו נתקשה שם בתשובות על מולו במעשה הזה• מימ מפולש נ״נ במקום אמר, שהי׳ ג״כ לופא ע״פ מלאכת הטבע עיין תשומת הדשני׳א (סימן ק"ך) שנתב, ואני לאיתי את למנ׳ין ז״ל שנתעסק במלאכה זו(מלאכת מילדת) אצל הנכרית בשכר ע״כ ובבדק הבית ליורה דעה שנדפס נפ״ע (סי' קנ״ד) מביא נשם משובות הלשב״א, שהעיד על רמב״ן שעשה רפואות לנכרית עי שתתעבר ולבינו יונה נתב לו על מעשה זה, תבא עליו ברכה שאתה מדנה זרעו של עמלק ע״נ ־ וזה רנינו יונה הוא המוזכר באגדות הרמב״ס שנסע ממדינה למדינה עס לבו ל׳ שלמה ^וננ1עע1יער להעלות על ספל המורה אש המריבה, ולא עלתה בידו נמו שהבאתי ראיות מוכרחות ע״ז במקום אמר• והמדפיס הראשון של האגרות לא ידע זאת ומדבר על לנינו יונה נמו על אמד הריקים• נשיב לדמב"ן ונשמעה מה בפיו על דבר המשנה דסק> קדושין טוב שבלופאי׳ לגהנס, שברוב מסידהו ואהבתו את דבלי לז״ל לא הי' יכול להחריש ממשנה מפורשת כזו אחרי שהוא בעצמו הי' לופא, וז״ל נספר תורת האדם (שעד הסכנה) וזו שאמדו טוב שברופאים ונו'• לגנות דרכן של רופאים בפשיעות וזדונות שלהם נאמד׳ אבל לא שיהא חשש איסור עגל• עדך שאמרו שם נמי, טוב שבטבחים ונו', הא אלו נהג כשורה נ״ש שהוסיף זכות לעצמו שאומנתו אומנת לסטים ולא למל ממעשיהם ע״כ• ונס' אלים להחנס מו״ה יש״ל בסוף תשובתו לר' יאשי' בד' יסודה (נד ס״ד) עבדו סרה על שאר החכמות שאינן מחיות את בעליהן נימינו, נתב על מנמת הרפואה; וז״ל• ושנית לה (ר״ל ללמוד התלמוד) היא מלאכת הרפואה שלה זרוע עם גבורה, ושם ותפארה ע״נ• ומצאתי און לי נספר היקר נפתול ופרח,-שמחברו ל׳ יצחק הפרחי ז״ל, הי׳ חי בימי הלשב״א וז״ל(סיף פמ״ד) מסתברא שנקיאת זאת החכמה ,של הרפואה י היא כידיעת ספרי העמיס שהם אתנו סיום כספרי "אבקדוט (היאמקרנוט —י הערביים אקלהס אות פ״א, וכל מלה יונית ,,באות פ״א, מעתיקים באות בי׳ת כמו נוריפרו(וט כ׳ותנין טרנלוס וכדומה)— ,וגלונוס וזולתם־ ואעפ״י שיש עמנו הרנה מעניכי הרפואה בחכמת ,התלמוד, נמו נפ' שמנה שרצים, ופ׳ מי שאחזו, ופ׳ אין בין המודל, 2 וננמה