Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1827 - תקפ״ח
- Date
- 1827-01-01
- Page
- [Seite 18] (sequence 18)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 50% known words query
- IRI
…/4782723-4784499--1794-4784518- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
©fr ( לו ) ♦<* גדרן איזה רופאים נימים ההם, לק מלומד היטב נספרים סמלנריס מחכמת הרפואה הטנעית על שנתפרסם לרופא מומחה והי' נקרא חני6 גנ״ל ־ ובירושלמי (פ״ט לגטין הי״ל) איתא לשמואל צייר חרותא ו״ל נחתימתו נ״ל שזה הוא סימן לרופא מו3הק נימים ההס ונאיז ההוא, כי התמרים ומי התמרים הי' בארצו הסם הכללי לתחתוניות ולחולי מעיים, מפני שמשלשלי׳ ומרפאים , ורב בבואי לבבל נתרפא משמואל מחולי מעיים שלו ע״י שנר (שנת ק״ח א')׳ וסתם שנר נשים הוא שנר תמרים, ושכר שעורים נקרא שנר המלי עיין ליש פ״ג לפסחים שנד המלי לדמיני׳ שעדיונלש״י שם, לפי שבאותן הימים אין נוהגין לעשות שנר אלא מתמרים ע״ני והנאים מא״י לבבל ולא הורגלו עול נתמלים הי' הס או השני שלהם משלשלים אותם מאל עיין תענית(ט׳ נ׳) אצלעולא איך צערוהו התמרים נלילה , נעת בואו מא״י לננל מפני ד3 הלנש הנמצא נס ־ והוא נעצמו אמר והוא ללא רגיל ני' מ׳ יום (שנת קי׳י אי) ושם עוד על מי לקלים (והמה תמרים נמ״ש נערוך ערן דקל) נסא קמא מרפי אילן משלשל, ואילן ני היכי לעיילי הני נפקי׳ אמר עולא לדידי שתי שינרא לננלאי ומעלי מינייהו* וננתונות (י׳ נ') תמרי מחממות משניעות מחזיקות נח ומשלשלות ולא מפנקות ועול שם מנטלת מחשנה רעה וחולי מעיום ותחתוניות׳ ונתענית (כ״ט 3׳) לתת לנס אחרית ותקוה, אמר ד3 אלו דקלים וכלי פשתן ׳ והדרש נפלא לנאורה י ונ׳ל דדריש תקום מלשון תקות חוט השני והוא נגלי פשתן, ואחרית על לקלים שמועילין לתחתוניות ונותנים שלשול נאשר הועיל לעצמו ׳ ואין זה זר נלל נדרך דרש י והנה אע״פ שהיו משתמשין מי לקלים ניותל לשלשול מ'מ היו משתמשים נם לפעמים גס לשאר. חלייס והיו מחזיקים אותו לרפואם כללית (לווניווערוצו!־וזע1טע0 פמו טצו!:נכוגלו1וצומ נימינו' עיין שנת (ק״ט 3' נמשנה) נל המשקים אלם שותה נשנת חון ממי דקלים מפניסהם לירוקה• וננר הראנו מההיא לנתונות (•׳' נ') שהם מחזיקות נח ומשניעות• ושם עול תמרי׳ שחרית וערנית יפות, נצהריס אין כמותן ואניי אמר משוס אמו ללנתר נקמא מחזיקות את הגוף מאל ׳ ונערון (ערן גלל 5') ז״ל נמו מי לקלים שהם ידועים שמועילים להריק״ח• ואולי צ״ל לירויקה ושמעתי מפי ש*נ רופא מומחה ויכם גדול מוהר״ר יעקנקא לאפאפארט ני' שעוד היום משתמשים נמי תמאיס ׳ לנמה חוליים ונימול לחולי הנטן• ונפי ההשערה הי' אז מנהג הרפואה נתמייסכעיז מנהג קצת המרפאים נימינו נמצות ואגסים (עוועשקין) המשלשלים ג״ג ואח״נ מוסיפים אומן• והנה חרותא פי' טריות וענאיס של לקל ונמ״ש יערוך — ואולי גס זה ננלל נלרש אחרי״ת למעלה מלשון מלו״תא וחוייות ב (I מאתה