Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 15]

2» ( 4! ) *3 "רק שהוא עצמו נתב ני עליין לא יוכל לישנ את הכל• ובאשר ישראל » חושבים מקופות ומזלות " ונותנים נזו3 נועם ולעת כי לנר זה היא ,מחלוקת ני? האומותנזמן אשל מסבב השמש גלגלה וסירת גלגלה׳ ולא «השוו דעתם, אנל חנמי ישראל שסי' הלנר מקוגלנילס מפי משה נםיני «שמסר לו הש״י הם נלנד אפשר להם ללעת האמת׳ ובךהוא. ני הלנל ״שהוא מקונל לנו נמהלו החמס והלמה אומדים — האומות— על זה «שהוא יותר נכון" ויותר מקונל* ומצ׳ש נאשר סי'חכמי ישראל הראשונים *שהיו יולעים נל הלנדס על אמתתם נפי מס שקנלומפי הנבואה, " ולנן ע״ז נאמר כי היא חכמתכם ונינתנם לעיני העמים ׳ ומזה נלמור "ני כל לנר שהוא לעמוד על מהות העולם יש לאלם ללמוד ומחויב הוא "נזה, ני הכל מעשה השם הוא ויש לעמוד עליהם ולהכיר עי׳ז בוראם• «אמנם עדיין צ״ע׳ שהרי אסור ללמוד מרב שאינו הגון נמו שהתנאל «למעלה אצל ר״מ שלשל תורה מאחר; וגס זה אין ראי׳ דשם אמר כשהוא "לומל מפיו ויש לו התחנדות וחבור אל הר3 שאינו הגון שמקבל ממנו• "ולנך אסור, אבל מן החנוליס שחברו אין שיין זה• מ*מ ציע ללמול "בחבורים אשל בהם דירים כגל תורת משרע׳יה בחידוש העולם וניליעת ״הש״י׳ ונו׳ אן אמנם אס לעתי נמו שאמרו ולע מה שתשיב לאפיקורס » לנר זה בולאי מותר נדי שידע מה להשיב" ונו׳ ע״נ דבריו היקרים * זנבי הדאתי למעלה, וקראתי בשס את רוב הגדולים שלמדו גס ספדי ארס״טו ג וביחוד חשבו חכמת הרפואה למועילה ויפה לכל חנם ובעל לת‘ ושמואל דהלנתא בדיני"" והיי חנם גדול במרוצת השמים, הי׳אסוא ללבי• ואל יאמר כסיל מתעקש שהי׳ רופא נדרו איזה בעלי שמות, וקמיעות, שבפירוש איתמר (3״מ פ״הא') שלפא את לני בנזמי מיקמת; והיו סמים לעירם ילועיס בשם׳ ונקלאין קלורין למל שמואל (שבת ק׳ח ני) ובסוטה (י׳ 6') היני למי פודגלא* אמר לב נחמן נמחנז נבשל החי, מנא ילע׳ אינא לאמרי מלבי שמעלי׳ ע״ני ונראהשי״ל משמואל שהי, רבו מובהק, וא״ג למד בלי ספק חכמה זו מל סדר ציון בסימצי המחל\ת והסמים על הללו שלומדים אותה היום ׳ ולהן הי׳ נקיא מנים (3״מ שס) באינו שס כללי לנל חנם, רק שם סלטי שיקראו הערניים לנל איש אשר גמל למולו בחכמת הרפואה מסניס וקרוב לשם (דצוקסצור »עריציני) בימינו• ובשבת (קפ״גוא׳) קראו אבלע שהי׳חנס או״הלשמואל סנימא ליהודא;יודיסער ד6קנ1צור) ואנלטזה קראו הגאון בעל היוססין חברו של שמואל ונסלל הלורות כתוב וז״ל ותמוה שקראו חבילו ע״נ * ותימה על תמיהתו, שהלא מציגו בדבי נשמת וונסונעוט ובלב נשמת אדרכן