Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 10]

2*־ ( 9 ) 2N (נ) חכמות׳ ונימול(נ) סכמת הדפואה או(ד) איזה מלאכה• מכלל אס מותרי' כל אלה לאיש ישראל מצל לתו הקלושה, ואס אין נהס גם שוס מיחוש ופחד מקלקול העתיל לבא על ילס וכסי הנראה לא מנפשו נאה סמלתך׳ אן אביו המופלג ני׳ המיס את לנ3ך, כי חיד מאל מדברי יזז״ל במשנה לסוף קלושין שפירשם לו כפשוטם טו3 שברופאים לכיהנס אולם גס עליו נפלאתי מאל, אין בימינו שאל ישאלו עול נלנדיס האלה א ואס נבר בימי בעלי ה תלמוד התרו לקרובים למלכות ללמול אפילו חכמה יונית(סוף פ״ז לנייק) ש נפי פירש הרמב׳ס(סוף סוטה) ודוב המפרש׳'׳ היתה כוללת רק רמזים ומלות ממשלי הבליהם, או לשון נסתר ומורגל אצל נל מוסר ומלשין שהי׳ נותב רק נרמז, שנאסרה בגזרה יק על אנשים פשוטים משוס מעשה לשתי אחים נמנואר שם• ואחז בפולמוס של טיטיס(סוף סוטה בגמרא שלנו) ומבואר בירושלמי שס מפני המסורות׳ ונפלא שמפני מעשה נזה של מלשינות עשו כן גם אנשי קרתגא נפי לנרי הסופר לרומיים יוסטין (ספר נ׳ פייה) שבעת גלה ווניקמי!ריחנים האנזל מלך צי3י!י5ז את מהלך מנן שר צבא הקרתגיים עם מחנהו׳ זגאגלמי נתונה יונית, שפעו הזקנים א ת «וניקח.׳ לבן מות׳ וגזלו בהסכמת נל גדולי המדינה בלי ילמוד איש מהם מהיום והלאה נתב לשון יונית ואנחנו הטמו מהם, במה שלא נאשר לק לשון חכמה, ורק להמון העם לא לקרובים למלכות ׳ וזה מפני שגנאי וחלפה הי' אז לכל היסוליס העומלים בהיכל מלו, אשר לא ידעו כל המלונר והכתוב באסיפתם, ולא כן ההמונים שלא היו הרומיים אז מקפידים כלל, אם ילעו מאומה הסריס למשמעתם מלשונם וספריהם אם לא; הלא אנחנו היום כלנו שווים בזה, שהמושלים מקפידים מאל על יריעת לשונם ויזנמותס ׳ ומרבים בפקודות על כל אי® ישראל ׳ כסוחר כהדיוט ללמול לשונות, ומייסדים בתי ספל ללמד לבני יהודה המחלות מכל ידיעה וחכמה, למען יעלו משם מעלה מעלה, לשמוע צמ״כ מקילות נשגבות׳ מפי החכמים הגדולים העומדים על משמרתם׳ בקריות לנות, נמו וויען ״ ערליג ׳ פעסע, ולגוב וכל ערי הממלכה• למייהס ־ וכל איש יהודי הבלתי יודע ללבי בלשונם או לקרא בספריהם, הוא לשמצה בעמים ׳ ומנוד דאש בלאומים ונבל נאמדו ונשנו הסבלות על ענין זה בספלים לבים, ובאורן יעיין ע״ז בלבדי שלום ואמת שחבל הלב המלין ינה״ו ז״ל ובכתבי לבני אטליא שם ׳ עד שאחשוב לשפת יתד להעתיר עול דברים וכמעט מן הנמנע הוא להיות מחדש בזה איזה לאי' או טעם ׳ ולמה אשנה את הנאמד פעמים לבות׳ וללעתי לא נסתפק נזה עוד שוס מנס מישראל ואם התנגלו קצת על למול איזה ספלים מהעמים, לא כוונו דק לאותם סנולליס דעות מתנגדות לדתנו נמו אדס״טו בקדמות העולם