Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 258]

CH ( 47 ) «3 עומד לנגדם, ועל הדת יש להם ככפים לעוף« ועיניס הר3ה לראות, והרנה דגלים, מנו לשלומית סמוכה רגלים׳ לשמזן עשוה. ולאמלהנקרא בשם מדנה רגלים (כ) י(פיל * טס)• 3׳ מאות רגלים, ונקראו שקצים (אינזעקטען)• כל המינים האלו, שונים זה מזה 3תנועתסו3«אנלס, 3מזגסו3טנעס, ני המה רוחשים או רצים, דולגיס או הולכים' זהיעוף3שמיס, וזה ישוט 3מיס, לזה אומן הל3, ולזה מורך 3ל33ו, מהם עצלים, או זריזים, מהם אוכלים 3שד, או ירקות, עש3 השדה׳ או פרי העז׳ זהאוה3 החום, וזההקוד, זה חומד למד3דות, וזה למושנות 3ני האדם, ולכן ה3ודא 3״ה היודע 3חנמתו העליונה, טנעסומהותס, הנין ויחד לכל אחד מהם, מקום לס3ת הראוי ונאות למזגו וטנעו י עד הנה דנרתי מהסוגים ומינים נכלל, ועתה אדבר מהם 3פרט, אפס 3ל אשא את שמות כולם על שפתי , דק מהמפורסמים והדאויס לחוקקם 3לוח;נדונינו־ ואתחיל מעין א לספר מאיכות וט3עי: ה!אר«ה מכורתו ומולדתו 3חלק אפדיקא (ג), ונמצאים כאר3ה לרוב מחת אזור החומי, גבסו שלשה עד ארגעה רגלים (ד). אדנו תשעה, ואורך זנ3ו נשלם אמות, שעדו אדמדם סקעדורת(דעטהליך בריין) ארונות ומסולסלת על הראש הצוואר והמזה! ראשו ע3 נואשחתול/ שסתו העליונה נסלתיו מאכלו נשר חי, ובכל יום לפחות חמש עשרה ליטדאות, ומטעמיו, נם(/ גמלים וקופים, ימי חייו מגיעים לעשרים וחמש שנים׳ ואס בגבורות שלשים שנה ־ עודנו דך נשנים׳ קל הוא כרגליו מאוד, לדלג על האדן הרחק כשש אמות, ולכן מעונתו ומגורי בארן שואה ומשואה, מדנר ומלחה ■ אשר 3ז תלמוש נלחיתו יעל ונהמותשזה, ובצאתו לטרוףטרף! ישננמסתדיס ויאדרב על כל העונד לפניו, ויפול על השלל והשני, לופת 3זלעותיו יומס ברגליו ויקרע סגור לנו, או אוחזנעלפוויפצפצהו, ועצמותיו יש3ר ויגרם• ואם מרחוק רדאה אליו השלל, אז ידלג נאיל, וכשעיר ירקד, ולא^שונ אחור מלדוף, עד ני השיגו ונפל נעצומיו ־ אכן אס זקן הוא ונא נימים, ולא ינול עוד לצוד צין ולהניא טרף כלפנים, וילך הלון ונסוע למקומות _ , נני גב) עיין 33יאור סג״ל (ג) נאמיג גמצאיס גס נמלק אסיח, אנל מעטים המס, וגס אינם _ עצומים ומזיקים נהפונני אסריקא, (ד) שם מדה, והיא חצי האמה ♦