Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 218]

8» ( 7 ) *& הוא לדין להיות מייב מימה נשבע בן בנלי או לא, ואפ׳ה קא מסיק עלי׳ ללאו משנת חסידיס היא, ולנאודה יקשה מאוד ענין הזה להבינו, ויהי' ח״ו פתחון פה להמלעיגים על הקבלה ומלעיביסבמעתיקיהדת ז״ללאמר« למה זה ועל מה זה יהרגו נולס / הא במסול א׳ מהם הנשארים ינצולו , אם יחדוהי להם, יאמרו לו, מה בצע נדמינו וני נהרנ בסנודתן מי ירפא לך, ואם לא יחדוהו הלא טוב להם להפיל גורלות ומת האיש ההוא אשר יצא עליו הגורל לבדו׳ ותחיינה נפשות הנותרים בגללו: ואולם הימר ענין הזה ואממת פירושו נך הוא לפע״ד נאלה חלק יעקב היותם חבל נחלתו יתעלה לחיות באמונתם והשענם על צדקתו יתברך ונל ישעם ונל חפצם לדרוש ולימל אליו בנל עת וננל רגע, ני הוא שליט בעולמו ולו הנח והממשלה לעשות בו נרצונו, ותמיד עיניו משוטטות להשגיח על סגולת תפארתו בכלל ועל נל איש ואיש בפרט אך בענינים זולת אמצעית מעללי איש, ני נהיות זאת בגדר עניני הנחירה יוגדר, ומפי עליון לא תצא הרעות והטוב ננמו אלה נמאמדס הכל בידי שמים ונו׳, מעתה למה זה ועל מה זה נמסור להם נפש א' ני מי יודע ונחם ה׳ ויתעשת להמציא אלינו פדות ורוח והצלה יעמיד לנו למען לא נאבדה נס אנחנו גם נפש האיש ההוא ׳ ברוך שבחד נהם ובמשנתם ני נעימים דבריהם נמלדש שוחד טוב סי' ניז על פסוק ויהי בשמעך את קול הצעדה בראשי הבנאי׳ אז תחון היות לנו לעינים מאמרם ההוא לאמונה הזאת, ואס אין לאיי גמולה היא היות אלונינו דוד ע״ה מצווה בה' על ננה, זנד לדבר הוא: מכל אלה נבין אשל לא יתנן למאמינים בני מאמינים להיות נמהר לעזרת מצר על להשחית אף גס נפש א' מישראל בידים למען הציל נהנה ונהנה, ני אם נקוה לה׳ ויושעלנו לו יישל ועיניו להיות מפלט לנו פשית וגנון, והן לא ישמע אלינו ח״ו ונפעם ההיא, בנל זה אנחנו עמו ועבדיו והחריש נחריש וגם את הטוב גס את המוטב נקבל מאתו אלהינו ותהי לנו לצדקה: ואולם את אשר ירצה החנם ר׳ אברהם לדמות ענין הזה להקזת דם או לקימת נוס המשלשל, הפרש גדול יש בינותם לפע״ד, ני החוש מעיל אשר לאין ננון לו נעניניס כאלה הוא מפאת חסרון ידיעת האומן אי התרפות במלאכתו בפשיעה וכיוצא נזה, או מפאת מסרת דעת המקבל להיות נפתל ועקש נדלניו בעת קבלתם, ואס לא מזיל נמול הוא נפוגג קרוב למזיד יחשב« זולתי נמו אלה אין מקום לשננה נהם / ואין כלמוד ממנו להתיר למשוך עלינו חלי ומנה קשה נזצת הנ״ל: וכפ«