Mannheim
Compact Memory

Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 198]

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Bikkūrē hā-'ittīm
Volume
1826 - תקפ״ז
Date
1826-01-01
Page
[Seite 198] (sequence 198)
Language
Hebrew, German
Belongs to
journal volume
OCR quality
68% known words query
IRI
…/4782723-4784205--1680-4784404
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

( 97י C שהיא מוי למיתה, לא מבא 3שוס מקום אסל מלת וימת « ומליצת ייאסף אל עמיו נאה פעמים מות אחלי אמרו וינוע וימת; לק פעמיס שלא ’יניד לפניה מיתה, ני הדנד מינן «אליו אך אסיפה ואחליה מיתה לא מצאנו נשום מקום , זולתי ואהרן יאסף ומת שם, אשל אמנם איננו מן הענין הזה, ני לא אמר אל עמיו, נמו שאמור ננל שאד המקומות; יק טעס יאסף, שיננס למקום אשר לא יצא ממנו עוד, והוא הר ההל• והנה טעם מליצת האסף אל עמיו, ני נל א7ס הולך נמותו למקום סנדת מרעהו אשר לנס כלבו > הטו3 עם הטונים, ונן להפך ימה שלא מצאנו המליצה הזאת אצל הרשעים , אף על פי שגם הסהולנים אצל תנליהס , לטעם גדול הוא * הרעים מלונים מן הטונים ׳ לפינן האיש הצדיק, נעודו נארן הלזו, איננו ניונרת הדומים לו, ני מפוזרים הסאסל נעיר ושנים נמשפיזה; והנה לק נמותויזנס לשנון אצל ידידיו: לא כן הרשעים, ני הרנה יותר מדי יש להם מנריסושותפים נעולסהזה; מל נן נמותס יאמר עליהם לא שנאספו אל עמיהם, אלא שננדתו מקלג עמס, ני יעזנו נל חנדיהס אשל רבו למעלה, ומי יודע אס גס נעולם ה,א לא יענשו לשנת נבללים מידידיהם? ^תה אנא אל השאלה אשל לא סרוהדאשוניס והאסרוניס מלשאול אותה, הלא היא: מה טעם לא גלתה המורה ננאור את שנר העולסהנא^ ^ילם היתר הספק הזה איננו ממה שיקשה , לפי מה שאומד ־ הלא ידעת ידידי, ני השארות הנפש אחלי מות האדם , היה דנל ®מייסס מאל מאד אצל נל העמיס אסל סנינות ישראל, ונפרט אצל המצלים אשר נולדו ישראל ניניהם; וזה דנר מנואל נכל הספלים הקדמונים, י,*0 לא היה הלנל נן / איך אפוא היו זוניס אחרי שואלי או3 ודורשי ייתיס? והנה המולה הקדושה הרחיקה מאל את המעשים האלה, וקראה ״ותם תוענת ה': לפיק• היה מחנמת תורתנו לנלתי באד את שנר העולם הגא, ולנלתי לנר נלל נענין השאלות הנפש, לבלתי תת פתחון פה לנני!שיאל(אשר ננל יותר מדי היו מאמינים נאונות ובילעוניס) לומר: למה ’■’*נדרוש אל המתים, אחרי היותם נאמת חיים וקיימים, ונהנים מזיו השכינה? הלא מראה, ני ונל המקרא אין דנר שינאר אמונת השארות ה:סש בבאול« נענין נעלת אונ אשי העלתה אתשמואל; והנך רואה׳ יי אס היה משה נא לבאר השאלות הנפש׳ לישראל , לא היה לו מופת '־'3’א גדול מענין האונ, או שיקים לעיניהם את המת וידבר עמהס יניס נפנים, ואפה רואה נס נן שאם היה עושה נן נמה היתה ממגנלת ^מייה בדורשי המתים, והתשוקה לדרוש אותם• ומצד אחל יש לך להבין?1 ׳ שאם לא היה השאלות הנפש לנר אמת לא היה הנניא נמנע מלהלחס נם

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.