Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 167]

SM (1f»6) KS אסז אינח חסי לג נענעו׳ מלהגיע למעל» דגי עקינא ורובדיר כדולי החכמים: ואמר שלמה ראעות לאויל יזנמות וזאת אשר 7נר על הנמוג כוה אחל מן פחנמיס האחרונים/ ואלה דנליו*. ״דאיתי לעה חולה ולנה היא על האלם, אשל אחי נאמנה, ני רלן לראשונים נמנה דעה והשכל ומלות ומלוכד 3ס ננגלות/ לא כן האחרונים, כי הס חסדי נל עוג המלות והמעלות׳ ולא חלק להם ככינה; וזה כי זאת האמנה תניא את נעליה אל העצלות והיאוש מאחוז כסנסיניהשלמיות "למיניהם" כאשד אתו גאמנה, שלתהו והנלכחו יכלה ביגיעת השגתם; "על נן דנים וכן שלמים, ישימו מגמת שלמותם ללמוד וללמד ספלי ייהואשוניס ליד, לא להוסיף ולהגדיל מנמס ודעת חדשות ונצורות; והיתה "זו כסנה אל אנדן החכמה מהאומה, ני הפליאשד פסק מגלולו, יחל ״לנטות אל ההפסד ואל ההדקנס, וכן אמדו ז״ל וללא מוסיף יסיף גי "אס אמת כוא שהראשונים נאליות גנדו ננל לנד מגמת נינה, וידסאחזה "נעק3 גל מ7ה ננונה׳ נאמיס ז*ל לנס של ראשונים נפתחו של אולם׳ .ושל אחרונים נמחט סדקית, ואמלו אס הראשונים נגני אלס, אנו ,נהמולים, וזולתס ממליצות כיוצא גם: הן הימה זאת על הלוג; אן לא ״ינצו על נל1 פנים משלומי אמוני ישראל האחרונים , שיהיה גהס איש "שלם נמנמה ונדעת, וננל מדה נכונה, נאחד הראשונים י נאמרס ז׳״ליס "קנקן חדש מלא ישן, ונאמד ׳. אמדתי •ימים ידברו ולו3 שנים יודיעו מכמה• "אנן דוח היא נאנוש וגו': לכן אם אנוש נעמנו, ישים מגמת פניו ,להשיג איזו מעלה רמה׳ נאחל הראשונים׳ יתכן שלא ייגע לריק; ני י<השנ יש<נ והצל יציל׳ אס רומו נכונה•" ע״כ לנרי פי חנם• נשאול נשאלתי גימיס האלה נעגין מחלוקת שנפלה כקריאת מלי* ואמישך הנתונה נשין רפה והיה מי שאומר שהשוא נע׳ ושהמלה נפלס יגרך שנא הקנון תמורת השורק גהעלל הויו, ני, אמי (נמו שהיא גס נן דעת י׳ אליה נמוד) שסמלה משלש סוש, מן ידיה® לא ימישון; ואמר אמד כי ימישון הוא משרש מיש. ואין לנין מוש ממי6׳ ני שתי גזרות כן, ועל נן אמד ני כמלה משרש משש ׳ ושהיא מגני! פיעל ׳ ני נא ואמישןל תמודת ואמישןל שהוא תמורת ואמשישןז׳ ושעל נן אמדי שהשין לפה׳ יהיה השוא גע• ואני אמדתי שאיןלגזוי המלה משדש מ ויש אחלי ראותנו שהפרשה משתמשת תמיד נשדש מש׳® לא מוש ילא מיש ננתו3 אוליימשני׳ וימשכו. נשין דגושה; לאמי*’ ני גס היותה משוש משש ומוני! שיעל לא יתכן כלל לפי הדהדית* י יהחלטתי