Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 151]

( 160 ) H» והנה שונאי ה׳ יקראו המואסים גרוע לב!יראת אלהיס, ומתרחקים מדרכיו ומתנגדים לרצונו, ועליהם נאמר פוקד עון אנות על נניס; אך אריגי ה׳ הס העושים לעס לחסידיו נחיריו ולעמו אשר אה1 ׳ והנה נין אדם לחברו האינה קשה סן השנאה, ובהפך אצל הנורא שונאיו ' קשים «אויביו ולמען סיים נדני טוב, אמרתי אחרי הנדלם לפונות הפחל ולשונות השנאה. אערוך לפניך לשונות ההצלה עם פרטי חלוקיהם• ואלה המה הלשונות אשר עלימו מטוף מלתי: מלט• פלט• חלץ• נצלי ישעי נמלט יקיא הנצול נהלחיקו עצמו ממקום הסכנה: מהל המלט שמה, והמה נמלטו אדן אררט פליט הוא הגשנח. ונצול פן הרעה ומקלה:(evasus) וינא הפליט. ואנל את ימל הפלטה. וכן והיה המחנה הנשאל לפלטה, אחי שישפוך חמתו על הממנה סאחל, תנוח חמתו ויעזונ המחנה השני נחלץ הוא הנצול מרעה שכני נאה עליו, לא טרם נואה; והוא מלשון מליצה. הוצאת הרגל מתוך חלל המנעל(ני נגזל שדש יולן מן מלל יצא). א!>נאן הנחלן יוצא מתהום צרותיו: דאה עניי וחלצני, יחלו עני בעניו• מצל הוא הנפדה מלעס המזומנת לגא עליו. ואשל לא היה נידו להתקומם \ י נגדה ולהלחםנה, ואפילו ילחסלא יונל לנצח: רוח והצלה יעמול ליהודים, אור מוצל מאש, ני לאיתי אלהים פנים אל פניס ותנצל נפשי ג על נן נתועיס נמלנר נאמר ממצוקותיהם יצילם. ני מה נידם לעשוי* והס ועפים וצמאים נמקום מלבר ולא ידעו הדרך לצאת ממנו? נושע יקלא הנפדה מלעס שהיה עול להתקומם נגדה ולהלחם נה. אי ני ואמת גלחה נס ננל נמו: ויושע ה׳ ניוס ההוא (והיה נידם להלמם נמצדים, ני לנים היו). אסירי עני וברזל וגו׳ ממצוקותיהם יושיעם, ני אפשל להם להשתדל וישועתם. וגן נחוליס אמדיושיעם׳ כי יוגלו להעזי ודלני הטבע ואולם מצאנו מן השרש הזה סמי מליצי* שונות: הושיע אותו והושיע לו; ודע ני נשהנושע לא יעזור גלום אי, מושיעו, ולא יפעל דבר להצלת עצמו. אז יאמר על מושיעו שהושים אותו, נעו ויושע ה' ניוסהסוא את ישראל{ זנאשי העומד וסננה ישי™ נס הוא בהצלת עצמו, אז יאמר על מושיעו שהופיע לו, נמו ששלייי אנשי גבעון אל יהושע והושיעה לנו ועזמו, מן ואם ןט עמון יחזאי מסך והלנתי להושיע לך