Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 147]

( 146 ) ♦« זאישסעהו{אציל טרפו מפיהו: הוא נתן 3קמ1ת לי וידים רפות חזק *י הוא ישלח שדו מקדש וילמד;לי לקרב: כ♦ מי דבר ביי מיי חלף את־;שךאל : רשע בנבולתיו יתהלל איןאלהים כל־מזימיותיו: אמר בלבו בל־־אמיוט’עו^ם;ף תקמכף: אןז אל־־שאיול תולר אל־ירכתי בור: כה אמר בך;שי!!החזק' באלהיו: למאן נובע ושריון וימאס בחלב ובחנית: כי;; מנניו ןצ!ר ישראל חזקו ן'רשע עדו לבש נחושתי קובע מצחה )כידון: כהר תלול גבהו נעץ ארז בין החוחים: ירעס בקול גאונו;דבר דפיל אימתה: ראהו נער ולא־* פחד ולקולו ליא־נסוגאחור: שלח;דו לרוץץ וימינו אל־־כף' הק.לע: 1!קלע ו:מחץ ראשיו דזלף מצחיודפיול: ראו גידם וינוסו עם־רגון ויבהל: זיישרים.יחדו׳ימנו כי יי נאלעמו: מי חנם וישמר־אלה ויתבוננו' נבוירוח ן!* 1? t - ״ «י 5׳ ן י *«1; :»t V «ז י׳ש׳ף