Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 146]

I »* ( Hi ) ♦6י אמר הצזךו ימיר! זכור אזכור מליאבת געורים, די בימי חדשי כאשר החלה רוח הזמרה לפעמגי, ולבי התפעל מאד מרוב הדרת שירי הקדש, כי נעמו לחכי בנופת צופים, יעצוני בליותי לפאר במליצת השיר כמתנת ידי החלושה גבורת דור המלך ע׳ל. גחתיצבו ללחום מלחמת ה׳ את גלית הפלשתי מילידי הרפא ׳ ובשומו באלהיו מחסהו ידיו רב לו נגד הענק ההוא ערי הכניע קמי ה׳ תחת כפות רגלי ישראל, והגם בי זה לי עשרים שגה מעת חברתי השיר הזה׳ לא יכולתי להתאפק מלהציג אותו הנה, כי ילר שעשועים הוא לי על בן המו מעי לו ׳ הנו בירך׳ הקורא, חמול נא עליו כגורל הסרך! למנצח בנגינות מומיור לחד t שמעו זאח $ל־־ היעמיס האזינו;!די בני פלישתj «שסע יגון דלבש בושת דפול שנית לפגי!י: ב׳י נחלתי לא חציל ועבדיו לא נושעו: דחרף קרוש.ישראל המרעיס קולו 3שמ;ס דשבר אחי לבנון: טי כמוני ביעקב ומי יוכל לי בישךאל *. לןךא בגרון ולא חשך וימס לבב?לך מעיכות ♦אחז.מיו רעד ז איה רןישתך יונתן איה .קישתך נבור ח:ל: למה תשיב צור חרבך ולא קמת?ללחמה: גבויים אין במו־כח הורידו ראשם לאחף ל׳ןכל־אלה תפעל אל מאד ן!9קי מחשבותיך:'משיב חזנים אח1ר נותן ליעף כיח עז והדר .ילבישהו: דרןם IIע מבית ♦שי ויוציא נער מבית לסם ג מאחר עלוח ל׳?יאו רקחהו ממכלאות צאן: ותתך־לו מגךשעך?#ך מתנין אזרת " מחשהו הייר/: דסוש צאנוער- שומר ויבא חמענלוז: שרים ראוהו דמותו $« אמו יכני נחרו: אידמי בזית אליאב אל־־מי תלעגו בחוך♦!שלאל: הלא זה ♦שב על־פס וראשו.♦שא נזר.* אך לא שסע לקלס אחיו ולבוז בחורים לא שת לבו; (יאמר קנאת״״לאליהי בויאכמח,מצילני: סי הושיעד?עי אחח לחב שיייוק סי6?לי?ד י־ 3י.קסתי*עליו ’ K ואשסעחו