Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 141]

C 140 ) אשרו ורוב גדלו וטובו׳ אחרי האספיו אל עמיו ואבותיו * להתעדן בנעים סודם בצרור החיים ׳ איש ואיש גוי וגוי כפי מחשבתו ודעתו מאושר הנפש׳ אחרי הפרדה מתבל ארצה. לשוב אל המעונות כבר מתו כן יספרו פה אחד כל ההולכים בדרך מרחוק, לחקור בכל קצוי הארץ בשימת עין וחקירה מעיה , להשקיע על בני אדם גם בני איש מעלליהם ומנהגיהם וכן נמצא כתוב בדברי ימי קדם מעמי איך9ה(אשר מעמדם ומדרגתם בימים ההם. כמעמד שוכני האיים בימים רחוקים בימינו אלה) לאמור: •סהבדים(יושבי ש_פנץ) מדי גשתם ללחום לחם, כן יצעדו בערך מדוד ׳ .וישירו שירי קרב ונצח" ונאמר עוד כאשר ישמע איש גליאהניושבפראנקרייך) בקולאויבו, הנקרב להלחם.עמו יהלל בדברי שיר את תוקף! גבורות אבותיו, את גבורתו ואומץ לבו ורוחו, ואת אויביו יחרף! וילעג למו" - ואנכי אשמיעך כיום שירים אחדים מפיהנדוסים(אומחבאממקה הצפונית) ואם לב לך תתענג ותשתאת: שד צידה. אעיךה השנזש א<}לה הג^ה, אראה שמה איכה תהדוף האור החדש אידי השחר, ומחה כל <גב• החח הגדול! *) ד?ו,יה־נא לפני"היום! וכבוא השמיש הואילה, ירח! תת לי די נוגה. לנהלגי בבשחה, נושא ןיידח רבה׳ אל תחת אהל, * ־־ - f{ T *.! יכבה יכנו הסבה הראשונה י