Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 137]

SH c 136 ) *0 V האח והאחות. אם שמעת לקת טוב ראה תמיד האס ע7י פיו הנינות דרכיך ויהי אב אחד ולו שני בנים / בן ובת* ויהי הבן אדמוני/ עם יפה עינים וטוב רואי; והבת־לא תואר לה׳ ולא הדר׳ משחת מראהמאדם, והיא לוועה בעיני כל רואיה* ויחי היום והמיה לבדם בחדר אמם , משחקים ורואים במראה הנחושת אשר לה• הנער רואה יפי פניו ומתפאר ומתהלל, ואחותו מרת רוח עד מאוד, כי אמרה: אין זאת כי אם להרעימני, בו לי אחי לועג לי־ ובכעסה היא רצה אל אביה ׳ לאמור: ראה נא אבי! גם ראה , אחי מתכבד בקלוני׳ ולחכלימני שם פניו אל המראה• וימהר האב ויחבק גם שניהם ׳ ויחבקם וינשקם ויאמר: מן היום והלאה, אנכי מצוה אתכם לראות מדי יום יום אל תוך המראה הזה׳ אתה בניי למען תשור את ♦פיך, ונשמרת מאוד לבלתי ט:פו בחלאת החטאים, ולבלתי העכירו במעשיתעתועים; ואך! בתי! למעןהראותך המראה הזה את משחת פניך, ובכל מאודך תתאמצי להשכיל להיטיב׳ וחיה מעשה הצדקה כסות עינים לך עצי היער. עצי היער בכו בכי הרבה, לאמור: ׳קצנו בחיים! כי אין רגע אשר לא נירא פן יעלה הכורת עלינו, טוב .מות מחיי פחד ודאגה״! עודם מתאוננים והנה קול ממרום הורא באזניהם: "מה לכםלהתאונן? ממכם תצא הרעה »לכם! ממי הנצב לגרון ל הלא מידכם׳ י הזקן