Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 113]

( Ha ) *& הר אלהים רד סיני, עליו שרפי קדש על פניהם נפלו נבר,ל נחפזו ויאמרו: בא יום הנורא יום יכא במשפט עם כל יצורי ארץ• אז קול קורא שגית לאמר* באו הנה בני אדם לי מאזני משפט , בו אשפוט קטון וגדול יחד, והנה שמונים וחמשה'אנשים קרבו אל ההר, לבושם כדורכים בגת, דמעותיהם כמים מוגרים נזלו. ובקול מר ענו לאמר: ישרי מדוע תעלים עיניך, ולא תביט בבלע רשע עבדיך, טרף כהן ונקי באפו, אש קנאתו תבער ותאכל דמי נקיים עד בלתי שריד* אלהים לא ירא, דעת דרכיך לא יחפץ* אם מעל רקיע;שפט צדיק וחוטא, מרוע זה נתנה ארץ ביד רשע, ומה הצריק כמוץ גנבתו סופה ואוהל משכנות רשעים כתמר יפרח דאה נא שופט צדק עבדיך אשר קרשת לשרת אותך, בנקרות צורים!במחלות עפר מפני חמת רשעים יתחבאון, ככה אמרו ולבי בקרבי נמס ויהי למים, והנה קול עונה לאמר: מה כמוס עמדי עיניכם לא תראינה, אך דמי עבדי מידי שופכם אדרוש׳ אשלם אליהם וירעו כי יש שופטים בשמים- רעדה אחזני ואיקץ• כל עושי רישע כל אוהבי פשע תמיד קול פחדים באזנם. J •t;ד• : ז :ז ׳ אם נס שלוה תשכון בקועונם אך במלאת ספקם.^ירילהם כ♦ מנוחה אבד מנחם.* י $ T T ־; V אברהם כן בנימין צבי נאטקיש חלום