Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 29]

וסמנה מסדו, ואור המנונה תפין זהדי זדחה עליה. יכהו איזלימו 3אי ממרחקים, גס אנשיה ישמחו כי יורולמומה פעל אל, יראום עיר החכמה גל תסולה וכתם אופיר ׳ והפה— לעת קן יעזנו אדמתם, יטו אהלימו גמקוס משוש לא ידעו עדן עדנהו, נגודס כנשר יתחדש שמס וכל יקד דאתה עינימו, כנה ינהרו מני גנעס אלי הדדי עד, משמה אלי גובה שמיס יקדאס רוח שדי שמה יוכו רעיונימו כי ילק עלימו כרכות שמיס מעל, דוח צח יש3 סכיכותימו נר שדי יהי' עלי לאשמו כל ילעו חשך, יוס. כצח יהי, כל מעינימו ממקור טהור ישאבו לא ידליחוהו רפשי עכטיט — ישלימו חקס לא ימושומנו, ישאפו לגור ראש כוכבים. גסאז— נשכיר יקוה בעלו, מגמתם להגיע אל תכלית אין תכלה לו! אמנה! אין תכלה למעשי מפלאות שדי! ני יכלה דוס אנוש מחשוג מסתר נונכי שחק/ אין אומר יגיל קצ3 מדחקס זה מזה< גם ינדאון נצח עולמות כחרס יה לערשב יצילהו1 — דק שלי יוכל השיגמו, ני המחקים ,לעיני ככולו ימקרכו/ גס רוני נכראיו נאחל לו וחשכו, אכל! זולתהו רק מחיל אל מיל ילכו/ ידעו ימיס העכדו ויצפו אלי אותיות מאמור — גס דוח אנוש יתחפש כמו לכוש נאוה ׳ ישוט עלי נהלי עלן אל טולמיס קרוני לו ׳ שמה יטהר עוד מכאישה והיה לאיש אחר, אז ישאהו לוח ירכיבהו עלי כמתי על, לשמיס יגיע שיאו, מאין מעצור יצעד גכהי שמים ׳ מנאר המלע נגלה לעינהו, ימה 'צמאון תשוקתו, דוח אלהיס מרחפת טל פגי כליאתו תתמוך קרסוליו כל ימעדו — אז ידע מאוס כרע וכחול כט<3, יגון ואנחה כל ילאה, לק שמסות״על פניה! י5הילו/ ודוחו יתענג עלימו׳ ני יסתופן> כמשנני שדי׳ אין עמל, ואון אין, אך נועם ויופי יחזה, ונסו צללו מחשכי. עצכה — אין קן לימי נועם האלה, ארן ןע0 עליה ישנתו מהיות׳ ונשמת אלסנל תסוף, איןאקריתלה!-■ לכן הנון לקראת היי נצח, האדם! ידן• צלק וללוש כחכמה כל חייך אמוד לכינה: מורתי את, ולתכונה: מולעתני! ני אז—תחת חוק וחרולים עלו על שליהו, עצי לענן יסנהו שמה נחלי מדע חכמה וכינת השכל יסנוהו׳ כל מאויי נפשו ישכעו כחזות תמונות שדי~זה חלק אמרו מאל משהו׳ ונחלת. עולס לו מהי אס לא אנל לחס עצלות, רק כחכמה עמל לאסוף ידיעות למות מני טכע הגוויות, גס עלי מחקר נפשו שם עין שכלו ׳ ולא למראה עיניו לכרמו שפט, ני לא שלו ולא שקט׳ עדי אסף מלא חפניו כידיעות נכלאי תכל שמהו אל חנס לשכון עליה ׳ אז — כשמחת כקצ׳ו יגיל ני יאכל ישכע מפרי מעלליו עלי נצח!