Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 16]

2* ( 5! ) ד!אח! מה נעים המלאה לנגד עיני, מה מאוד תתעדן נפשי! תמורת אשר מלפנים נמה שקטה ארן פתאום ־־־ כל הגיא ינשא והיה■ ללות חיים־ לגני אלממו נרים עטפו, שאנן ינהלם לועמו נמקלנועמו, לגיל וחדוה יכה נחלילו וננעיס קוליהו יזמר ׳ עפליו ורמליו יוליך עתה אלי מי מנוסות, שם נין משאניס יחצצס, קול שליקממו ימן עונג אליאזנהו ממצהלות קריה עליזה מלאה שאנן י נחמד! כממדf לנגה נלק מצי החרסה ׳תמצצו אגלי משנלי מי הנהר ילפות אלתהו נתוך הנחל, נילולי אש מידה אלי מעותיו יממלטון, ומני רשפיהו רשפי אש נצנעיס אין מספר ירוקמו דניהו- אמנה! אהה! נמו למג נהפך נשף משקי לדאנה׳ עודני משתאה אתפלא עלי הוד מלאית מלס לוהט, והנה — חלף עם אניות אנה ׳ עודנה לוצזה נשמלה מגוללה נדמים—ילנשו שמים קדרות ן עוד קרני נגהו עני שמקים נאש פלדות האדימו, ידא על מפירות אל ירנת׳ תהום; עדן השמש זרחה על פני אין וחוצות — מיש נ71ד ואיו, ערפלי חשך פני תנל נסו " וענני אופל מעטיה אבל! מי זה ממערנה יאתה? מי ינהג מפאתי ים אור נוגה להאיר מחשכי ליל?-ירח יקד הנך! מה יפו פעמיך לננס! ומה נאיר! נענ קטנה ננף איש תעל ממרחקי אלן להפר! הול יפעתיך עלי אדמות מעלפת ספירים נוצצים י סוגה ניקודו« הכסף I מי כמוכה ינעם למו עיני, ודמומיך — איהו? מה גדלה צני מפאלתיך, ומה יוצמה! נחלי אהנה ’מדון מני רחמיך אלי לננות רואיך, ותמליאמו רות נלינה* — נם הנותן זמירות גליל יתן נעים זמילותיהו לקראתיך, וקול רנמו ישמיע להללך, סהל מאיל מחשכי ליל! מני נועם זמידתו יתהפך למי נקדני נהתהסך חמל מתם תחת ידי יוצל אמן, ני דוחו יאנדני # עשתונותי גם יחד אל שמי ערנות יעופו למנות חסדי אל, נאליס אין כמוהו! מה נפלאו מפעלותיך, דג העליליס! דוני עונותיך השפעת עלי אנוש, הנעים וערג אסלת, כי משניעהו ממתקים, ומעסיס יינך מלווהו מאן הנה* כל אשר לוח אלוה נקרנמו, הכירו ני טוג לנל הנהו, וחסדיו למנות הפין ננל מדרך כף רגל איש אמנהי אנוס ישר הולך מתגונן עלי טונת מפעלי הטונ לנל ׳ציוהו, אין יקר מרו תחת השמש 1 — רטוג לפני שמש הנהו, סני3 לו ילאה נהלי נחלי דנש וחמה) ומצור פלגי שמן יזונון סנינותיהו, וסיתה האין לפניו נגן לוה מנלי מעלל שלוח רוחו מני עצנתלאגה׳ לנו שליו גס פרו ישא נקי ממום! — זה