Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 12]

2>» ( t ( (I& cd עמד לייז ארח לעזו3 צללי חלד ללנת 3איל ה׳ לאדן הסייס, ויד3ל על ל3 אה3יו ורעיו הסו33יס אותו וילמד תועים 3ינה ־ ול3דיו שמענו מפי סופדיס ל3יס ועל נלס עלה החנס כחוקי מו״ה משה מלעסויא *);ן פלאט$ אף הוא למד דעת את העס ויהי נאשר למד מהשארת הנפש ננה האיר את עיני שומעיו על אשר אחל מהם ושמן קלעאמ3לאטוש 3צפיתו על חיי נצח p ויפלאת נפשו 3מיס וימת: T T > כיורש 3מותו קרא ל3ניו ויאמר להם: 3ני I אל תאמרו ני לא אהים עול אחרי מותי, לא נן! הן 3עולני חי עמנם היום איננם דואיס את רומי דק ממעשיו הנרתוהו, ומלוע לא תאמינו ני אף אמרי מותי ישאל ויפעל ואף אם לא תראוהו? שמעתי ד3ת ר3יס האומרים ר«ן עם ה3של יחיה הדוח ונמות הנשל ימות גס הוא ואנכי מעודי עז היוס ס!ה לא יכלתי להאמינו **); 3ל3דו מהשארת הנפש ויאמר: אם שגיתי 3אמרי לוס האדס י נל ימות לנצח מה טונה ומה נעימה משוגתי I ונל ימי היותי על האדמה נל תסור ממני; זענעקא כת3 לאמדמאוהביו: ילידי! אלתלאגואל תחיל ליוםאחרון; ראשון הוא לדומן, ני יום מותך עלי חלל יום הוללת הוא לחיי נצח הן לקעתי המון ויושניה לפנין ועלה לאמיס מסתנן ותנט עינך נמעשיהם ונעלילות מצעדי נלם, ועשתונותיהס ממן לא ננחלו; ני נללת תסונעל צירסנןממש3ות נלם על נקודה אחת סנזנונה• "גל עם ועם פראים ככבוכיס יודעים ני יש אלוה באדן וחפצים לענלו, אך אינכם יולעיס אינה יענלוהו?“ אלה לנרי ציצעדא!(*** עמו אענה חלקו אףאני ואמי: נלם יולמיס את אשר תשאר נפשם אחדי מומם׳ אך איה ואיננה אינם יולעיס —זה הל3ר אשר לנרתי, אלזים נד3 חסלו נרא השמים יהאלן רכל צ3אס והאלם עומל 3ין שניהם.• חציו רקם נתחתיות אדן אסור ננחשתים על האלמה וחציו מתת יה היא נר אלהים נשמת האלם מנל ומלואה לאל ישובו יתעו הלנות לנצח והיא דק היא משאל ותלעג למי־ לכן כי שיזה לעפר נפשו יעלה אל השמים שיאו׳ שם יכיר את אדן מולדתו ותנסף וגס כלמה נפשו לשו3 שמה׳ משן יאפלפהכיסבבוהן שם ילאה אוד ני יהל נהיר נשחקים 3ל תנהה לנצח •- ואתה *J כ« fernem Phac.don• **י Cicero in Cat. Mai, <i» Xenophonte- ״1< (*״״(C de Legibus.