Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 11]

€5* ( 10 ) ♦«5 3) סארית מתיהם קדושה אמרו לה ויצינו להם ציונים עלי קנדים ומדי שנה גשנה, הלנו עליהם הקרו3יס והרחוק׳'ויאספו שמה ויצקו שמן ויין על ראש המצגה ויעלו עולות וזנחיס ויאנלו גשר הזנח גתנותס צדקות המת; אנן גרבות הימים סרו מהלמןהטו׳ג וילנו שוגג נדרן לגם וימירו ננודם גקלון ויאמרו 5 רוח המת המדחפיו על פני תנל תגיד להס האותיות• לכן חפרו שסי גורות אצל הקגר אשל את מתו דרשו וישפכו גאחת יין מים דגש וקמח לאכול לפני רוחות אחלים הגאים את הנדרש וגאחרת שפנו 7ם הזגח וישנו על שפת הגור ויקראו את המת?שעו לזנח וישאלו אותו את אשר חפצו *) ג) נלם ענו סס אחר ואמרו ארח צדיקים אסרי מותם למקום ששון ושפחה ורשעים לאדן אפל וצלמות ילנו, אלה לחיי עולם למזונן ננעס אלהים ואלה לחרפות ולדראון עולם מי לא שמע שמות עלז, פלעיאום וואללהאללא? אלה הם מעשי הגויס ועשתונותיהס אף ני קעשי תעתועים המה גנים לא אמרה גס גכל זאת לא למראה עיניס נשפט, נ״א נחפשה דרכיהם ונחקורה• דנריהם אלה היראו או ישמעו אם יעלו על ל3 לעולם אס לא ני תודת אמת נטע אלהיס נלגם לאמד: גנפלס ניד מות עוד דוחס תשאד. וגה מאמינים כלס? אך לא קול ההמון לנדו נשמע נאון ׳ לא הנערים נעם לגדם משנו נכה / נ״א מנמי נל דר ולד נחון ידונו וימנו עדיהם > כלם כנשר הגניהו עוף עלו על גפי מרומי הדעת להנין ולהשכיל את אשל יהיה האחרית הימים אחרי הפרד הנפש מן הגוף ויגעו לאחדתם• ואלה הס: הנדאמינען נהלו; צאדאאסטער גנשדי ופרס, 5אהי וקאנפוציוס נחינאי “ T T ־־ T T הערמעס ונל חכמי מף ונף נמצרים, אטלאס גמוריטאניען, זאדפע* אום וצאמאלקסיס נטהדאציען, אנאנאדזיס נציטהיען, פעלעצידעס נאדס, הדרואילען ננייטאניען גאליען ואשנגז, ושני אדני הפהילאזאפהיע טהאלעס ופיטהאגאדאס כלס ענו פה אחד על השארת הנפש ׳ ״ T ־ DVtS^p^t ננזאו לשעות אגלי מות מנוס התרעלה גגית האסורים שש f) Homer# Odyssee.