Bikkūrē hā-'ittīm · 1825-01-01 · 1825 - תקפ״ו · p. [Seite 125]

ההדטד, XII ואם יום או יומיס ירפו ידיהם ממנה׳ הלא מקרה הוא׳ אין זה מרוע לב׳ רק מעט שנה מעמ תנומה׳ יבר שאין לו קיימא׳ לא ייעפו ולא ייגעו מעיריהם׳ קרובים הס לכל קוראיהם* אפס כי זה דרך האדם וכה משפטו ׳ לרגל ההולכים לפניו יתנהל לאטו׳ וכאשר זאת תורת החומר לאהוב המרגוע׳ ובלא מניע לא ינוע׳ גס הנפש לא תמלא רוח עלה וגבורה׳ לעזוב ארח אשר בו הודרכה׳ ולנטוש מנהגה אשר בו נמשכה ׳ אס לא יעירה מעיר׳ אסרב ואסצעיר׳ ויקשה עליה לשוב ללכת בדרכה הראשון׳ אשר פרה מעליו מתמול שלשום׳ אס לא יקרה לקראתה המניע הראשון ♦ זאת אשיב אל לבי: ולא מחכמה דאיתי בי׳ אתברך בבלבי לאמר אני אפהנו את ההמון הגדול הזה ׳ אפתה וגס אוכל להרים את הדשן מעל אהבה מסותרת׳ והיתה בלבו כאש בוערת; אמנס חסדי ה׳ כי לא תמנו בימי הרעה׳ המה יעמדו לנו בימי המרגעה׳ ישלח עזרו מקדש על רמה ותולעה׳ אמת מארץ תצמח מן האזוב אשר יוצא בקיר׳ וצדק משמים נשקן> ויעשה פרי תבואה׳ ומלאה הארז דעה*