Bikkūrē hā-'ittīm · 1825-01-01 · 1825 - תקפ״ו · p. [Seite 104]

B» ( 103 ) «3 ה ת ק ו ה - ני|ו/׳ מור, ובושם החיים, אהבת עצמו ואור עימם; שוחרי האוד, אל הךזלד הטה. — *) יום ליום נביע: חקור. ותוחלת שמור נשמור אותן כשמים חבלת והרסה ונכבים ׳ להאיר האדמה י TT-JT •1: •T: T;-; ככה ♦כלו כליות אדם בחיקו ׳ אף אין אחד י:מאן לטעום בחנו, את נועם סלד י ד.ןה - התקוה, אף - לספות ההר, את הצמאה פה בחיינו, לאושר נזהר נבואה — נטע ה׳ בלבנו חפץ בעצם התקוה *״) ♦ ׳ מאת צבי מיער 3ן נהר׳יל מרדכי הובאקע מק׳יק סעניטן _ "למה *) אמתת חיי התלד רק לאהו3 את עצמו' 3א6ר המוזן מאה3ת זולתו, וללכת 3דרני הת3ונה אשר שם אלהי' לפנינו; ואך אלה המה השמחות לחיי האדמה ומחירם על התקוה 3ערן ר3 מאד; ולא נאשר פשתה הנגע הזאת 3חיק האנושית ועל הרו!. 3נרפיס מ3ני עמינו ני המה ישליכו כל יה3ס על התקוה וידיהם מאנו לעשות את אשר י3יאס אל מחוז חפצם, יען ני יאתרו לל33ס: "תקותך לא תנרת! ׳ לו חכמו וישכילו ויקוו לאשר לעומתם 3עתיד וקו הישר אשד הוא התולדה מהאמת העומדת לנגדו נקו הישר ני זה ענין התקוה. מלשון קהוא, וה3ין•' **) משפט מליצי הזה רצינו לאמר על אושר האתתי ועל אושר המדומה 3ארן החיים; ני נל אדם מקוה, מדמה את ה״3ר לאשר יקוה נטו3 ישותיי ו3השיגהו יתאוה לאחר על ני הראשון לא נחש3 וותר 3עינו ■ ולמה ך יען ני טעה 3ד3ר על אשר אמר