Bikkūrē hā-'ittīm · 1825-01-01 · 1825 - תקפ״ו · p. [Seite 47]

( 46 ) *& מנוחה ומרגוע׳ נטישותיותקעה מחסהמשר: ןיגרתיי, ניצוייומם מחורב, הרחק מעירהומיה׳ השואות מלאה אדור, הרחק מהמון בוערים ׳ שוא ותרמית בלשונם. אשב, ברר אשב ׳ עם לב שמח — פה אשכבה ואישן לבטח, בשלום איקץ, פה ליל יבעתוני חלומות) ולא חזיוניליל. בל בבף בנגינתם יחנו שינה על עיני, רוח צח ודממה יביא על אברתו תנומה לי, וישוף נחת עלי נפשי• אל השתוחח נפשי עור, ואל תהמי ■ נפל גורלך בנעימים מקום שלוה ושקט, השליכי אחרי גון דמות דאגות שחורות, אל הראי. שבי דומם, כי פה אין מזח עוד מרדכי גאלדמאן מטורנו♦ חמי הטבעי") 1 בכל מקום פמה צופות עינינו, שם עיט פעולת שני כמותמתנגדים; וע״י פעולה זאת נעשה / גס מתקיים, נל יש נח הנונד ונח התנועה מניפים מורי שחק נמלוצת אופניהם; דחיקה והמשנה מציירים נלהגופות; מות והולדה מניאים החיים; חושיות ושנל, לחיצהומפשיות׳ YT 9 טו3 ודע מולידים את הצדק• 2 בכל מחזות הט3ע נשקיף מהלך עיגול אמידי; יום ולילה קיז וחורף, חיים ומות מתחלפים לעולם, ום3תס איננה החילוף הזה 3לנל לק גס לקיים דבל המתחלף ע״י החילוף הזה, ולתת לו אומן ונח להוליד תמיד נמוהו• 3 הטבע משתמש גאמצעות קטנות רמת ושונות להגיע לתנלית אחל והאמצעות האלה אף ני שונות הנה בלתי פועלות הדני הנרצה לק ע״י פעולותיהן יחד• אחדות נתוךוע׳יי הרברי המשתנה, היא העיקר הטנעיי של היפות ־— רעד שאנחייט• —־ כל (" »a^öüistl.