Bikkūrē hā-'ittīm · 1825-01-01 · 1825 - תקפ״ו · p. [Seite 44]

3* ( 43 ) *& נמשניות בי! השני גוי״ו נוכל לועי שהוא מטעות המגיהים > או שנלינוא זס יק נדנד׳ החולק על אחד שלפניו, נמו: וחכמים אומדים בין מעי עצמו ובין מפי אחייס־ (שגועות פיד מ״א)־ וראית♦ 3איזה סילויי מפלה נתו3 בים וביבשה והנוסחא הזאת טונה מהראשונה: אנן פן השמיטוהו החדשים מקדו3 מסעק די' יאשי' דנעינן או לחלק האן> ני אין הלנה נמותו והראי׳ מגע' (3״מ צ״ה ע״3), שמניא א3יי סנו לה נר״י ולבא ס3ר לה ני' יונתן והלנמא כר3א לגני דאניי ני מיע״ל קג״ס; ואן> שאחד מהאחרונים הניא שהכלל הוא יק אי פליגי מסנדא דנפשייהו ולא נשיטת התנאים אולם למיחש מיהי נעי אי לא מצעו ההיפוך ועיין נס' תורת חסר נלל מיע׳יל קג׳ים ועיין (נסנהדרין פ״ה ע״נ)(ו3״מ ל״א ע׳נוצ״לע״ג) ונתוס' נל״ה אלאלמ״ס ונמשכה למלך הלנות ממדים פ״ה ה״א ונמקומות אחליט שעל היו3 לא אמלינן ל״ת כלשון נ״א)• אןזאתיונלו לתקן אם העמידו ביס או ביבשה אמנם משפט הננויה להמסחא: בין העומרים בים« בין העומדים ביבשה* ני אז שמשנו נשימוש הדאוי לבין — בין עם הפעל/ והודענו השיווי מנל צל נאידות אלה העומדים ניס להעומדיס נינשה, אשר נזה דומה לעאול לשימוש שני??!י הדמיון: נמוך נפרעה/ נעם בכהן/ נעמי כעמך* אולם הנוסחא: בין ניס ובין ניגשה: נלתי מונן דק אצל כנדל, נמו: ויגדל אלהיסבין האור ובין החושן(ראשית א׳ד׳), ויוכל להונן שהאנשים עומדים 3תוןד, ולימינסהיס/ ולשמאלם הינשה, וזה טעות גמור• והנה כל מניני משפט הלשון יודעים שבלשון העמים נקדא השימוש הזה של נין — בין נשם (גראמאטיקאלישע קאגיוקטציאן) והוא משמות החינור המצרפים והמחנריס (קאגטואקטיפ־רעלאטיף —צחאממענציהענד« נעציהענד) ועיין נספר — eut*■! להמלומד Th. 1. Heinsius והמשיג עלי נאמת ואמונה, ומודיע לי ני שגיתי, לנליו יהיו עטדות לראשי, ואנשקנו מנשיקות פי י יששכר מגר שלעוינגער חמדת