Bikkūrē hā-'ittīm · 1825-01-01 · 1825 - תקפ״ו · p. [Seite 37]

3> ( 36 ) K5־ פתרון איזה פסוקים קשי ההבנה. וישתווו ישראל על ראש המטה (נדאשית מ״ז ל״א) המפרשים ביארו השתחויה זו על אחל משני אומנים, קצתם אמרו שיעק3 השתחוה ליוסף להודות לו על שהבטיחו למלאות דצונו, אך מל3ל שאין לרך הא3 להשתחוות לפני ה3ן אע״פי שה3ןמושל, שהרי 3סמוך מצינו שיוסף עצמו עם היותו מושל השתחוה אפיס ארצה לאביו׳ הנה העיקי חסל מן הספר, ני הנתו3 לא הוליענו למי היתה השימזויה זו, ועול יקשה מליצת על ראש המטה, ני אס היא נפירוש הדש3״ם ממקום שהיה על המטה׳ אין צורך להולעהזו, ני בילוע שהשתחוה ממקום שהיה» ולמפדשיס שנתנו שיעק3 השתחוה לאל ית׳ על שמננו להשיג זה מאת בנו יקשה ג״נ חסרון ההולעה הזאת3נתו3׳ וגם לפירושם לא 3א על ננון מליצת על ראם המטה• והנה 3ניאולי הנלפס נגררתי גס אני אחרי הלעת הזאת השנית, אן עמה מצאתי לדך יומר נאות לפשט הנתו3, והוא: יש הגלל בלשוננו בין השתחויה שאחריה למייל ו3ין השתמויה שאחריה על, ני העצם הקשור עס למייל הוא המקנל הנמל׳ נגון וישתמו שם לה' (ש״א א' נ״ח) ׳ ומשמחו למלך (מ״א א' י״ו) ׳ וישתחוו, למסנה (תהליס קיו י״ט), ונן נולס׳ אבל העצם הקשור עם על הוא השטח שעליו יטה אלם את נופו׳ ואין השטח ההוא מקבל הנבול, נמו שיורו נל כנתובים׳ ובנין אב לנולס ואת המשתחויס על הגגות לצבא השמים (צפניה א' ה')׳ ני היו נותנים ננול לצנא השמים ולמנלית זו השתטחו עצמן על הגגות׳ ונל זה פשוט׳ מזה למלנו שפועל ההשתרויה לא יורה תמיל על נתינת הנמל ועל הענולה ׳ אלא לפעמים הוראתו דק נפיפת הקומה ונטיית הגוף או לצורך השנינה או לתכלית אחר הלומה לו, ועל פי הודעה זו נפרש הפסוק שלפנינו. נפעם השנית כשבא יוסף אל יעק3 הודיענו הנתו3 ויתחזק ישראל וישב על המטה, ומסתמא עשה נן גס בפעם הראשונה נשקדא לבנו ליוסף, אע״פי שלא נתפרש נכתוב, ני הרעת נותנת שלהיותו קלוב למות ג3רה עליו החולשה והיה שונב תמיל על מטתו נדרך הזקנים, וכשקרא ליוסף לדבר עמו רצה למדו 3הרים ראשו ממראשותיו ׳ נמו שנבלו נפעם השנית ׳ ולבל עמו נהיותו יושב על המטה לא שוכב לגמרי ׳ והנה היה אז לאש המטה פנוי ׳ אבל נשנילה ללבד עמו הרנין ראשו על מראשותיו והשתטח בכל גופו על המטה, וזהי וישתחו ישראל על לאש המטה ׳"שיר פייוש