Bikkūrē hā-'ittīm · 1825-01-01 · 1825 - תקפ״ו · p. [Seite 7]

ft SM ( 6 ) *a ליה וויזל■ (נא מנוא נאר המייס לעומת מקום מושגה, והיא לא תכידנו עלי הגיעו ע7יה)מהלך3תי כי תנכי? (מניע 3פניה)הכי רמוני עיני? — לאI לא זו לאו! את 3ת אלמי! האינן עול? — אין נהפכת לי גפן אלדת לשורק נכריה׳ איך היית לשמה 3ת עלינה מנלהות צלמות! 3ת עיניך יזוללת ננלק מן שנון נל3 מניטך קלרה מנכי, וכעין המי® עול הקלה למעה מאין הפוגות! מי הנה לתייך אלמו עצם מפנינים מי מלט קווצות תלתליך? מי נתן גווך למכים ולנוף כאגמון לאשך? מי נתשך מעל אלמתך ט תשנני עם חללים כמו שונני קנל? גלעינא נליחיהלומיה, ומוסלות לל שפתיך נתקי אל תתניני הוציא כל לוחי/ פן חמה תסיתני נשפק וננחל אמלי ישטופו — גנלתי! הגילי נא לי ואמלי סשינו* ש"{[ ׳ לוח חן יזל נטל מעלי שפתיך נשני כל עמלי ועניי ׳ נשני לשית גאון גלי מלנלין ני נאוה ׳ לספל כל אולותי נטלם משאל, טרם מוציא כל לעיוני נפשך והמת לנך אלי שור נא! מעט לנש ני טעמתי מצוף אמרותיך ומאורנה עיני! סלח נא! אס מהול אמריך ני לנה שנחתי הולך והלרך ואינק משול מנחומיך נטלם תלע בשלמי הלעה הזאת לי, ומה הימה נסגה• VT0׳ אמנה! קומי נא רעיתי יפתי מתחת האלון הנכות, נשענה נא יחל תחת עצי עלן, שם תתני לוליך לי, ושם ספרי ל׳ מוצאותיך וקורותין ש"{[. כחפצך אני כן נעשה (יושניס נצל מסוכת שושנים סנוניס נתלמל׳ זמורות הגפנים אשל ישתלגו עלו עלימו וענפי ען ענות יתמנו נמעוזס עננואשנלותימו)• ש'ע> ילעת נס ילעת, ילילי! את יום לוקחת מעל פני תנל, יום מלא המות גס נגוש לגני גווך נועם לנריך אשר שדת עליהו, וגס אמרת נאזני: נחל שוטף מות עלי חלד מלי ענלויקוזשנ וילל! לאיש למיס נתתיהו לנן נליעל, שנט ענלתו לא ישא פני איש