Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. Seite 148

הערב פתיחה• הנון אנוש לקראת אלד,♦ך אשר נטה כדוק שחק וארץ יסד, כ♦ מה אלהיך מבקש סמך , ני אס עשות משפט , ואהבת חסד השהו יושני תנל ׳ דומו 1 וניראה הקשינו תורע עליון * בכל מקום אשר תופיע השמש, ואשד ישג הרוח; איה אוזן לשמוע׳ מי גנון וידע? * נא *) השפר הזה קטן הנתמ5 וגדול האינות אנה ה•,תן לידי׳ והוא נפת3 נלשק צרפתי, וגרוב יופיו וצמות לפונו ותפארת חין ערכו נעניני המידות הטונות ודעת הנמוסיות אשר נקרנו נעתק מלפון עגגלטרי אפר היה נת3 נו נתחילה, ופס התתנר פלאי; ואקרא נו פעם ופהים, שלפתי והוספתי לעייןנו, וכל עוד שקראתיו גליתי סגולות יופי ותפארת חדש אפר יופיע מתון כותלי חונרותיו, אז אמרתי אל לני, לא יהיה לנכרים לנדם נ״א יהנה גם צעירי אותתינו מאורו ויתחממו מגמלי תורותיו, ויזנו לתכונות יקרות ומדות תרומיות, כה, חפנתי — אז מפתו ולא התתהתתי, לאזרני חיל, לקרב אל המלאכה ואנתונ — וה' היה זעוזרי לגמור נעדי 1 ועתה אתנצל לנד, סאס תמצא הקורא היקר, סרוג העתקתי איננה מסכמת עם זנרי הספד עצמו כאפר תקרנ אחד תל אמד׳ פא נא .לפשע ענלן! ני לא נמעל ולא גמרד עשיתיו‘ נא על כל פשעי תנסה אהנת אדם ואהנת האמת לדונני לכף זנות, יען את האמת אני מודה, שעיקרי הדנריס נאמרים נאמת ׳ לא שניתי את ענינו ולא הפסדתי את טעמו, נ״א הנחתי הדנריס נמו שהס לא להוסיף ולא לגרוע ואס וכל זאת נכשלתי אתה הקורא הננון! נצרה על דל שפתי! ולי מה יקרו רעיו ענק שמעון נר*ז ■