Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. Seite 147

( 7 14) *2 השמש השכמתי קוס וגניתי הסונה וזמורות הגפן קשרתי אל ילנומיה תשורי אמותי מראש הגנעה, כי נליתי המלאכה, אל אל נא תגילי לגל" על אשר בעיניו יניט׳ ני זה היום כגילה ונשמתה מ• תמר אחי! איך ישתומם ׳ ונפשו תגיל לראות מעשי ידיך מרחוק ׳ גס עתה אתהלך גלאט אל ערש יצועו׳ ואציע לפניו הנצנים האלה• יהונתן אם יקיצו וירידו את ריח הנצניס ׳ אז ימלא שמוק פיהם ׳ ויאמרו הנה תמר נתנו עשתה זאת*. איפוא היא העלמה הטוגה? אשר תאמן זרועותיה לתת שממה וגיל לנו טרם הקיצנו I תמר אוהב לגק ואח! אס געל החלון ישקיף, וירא את הסוכה גו«» לשנתו, אז שפתותיו ידובבו: איך? לא חולם אנכי? היום סונה מעמוד על גג הגנעה? אין זה ני אם יל הנן יקיר עשתה זאת, גם נרוך יהיה! נלילה לא ינוח, ותלוס שנתו מעיניו למען נלנל שנתנו גשתחתנפש, נה יאמר, ולנצנו יעלוז, זה היום נגילה ונשמחה גו, ני משנים ננוקל לעשות טוג׳ מאול יצליח ננל מעשיו, ועל נל נצר פורה גיל! אשרי משכיל אל זרעו,' נמה יקצול מאה שעלים שמחת נפש ומשוש רוח, ננוקל ימיו יגילנס, ונעד3 ימיו הנה למשעןלו־- שמעו! כר׳יז•