Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. Seite 132

2^ כ *13 33* c טוס היותם בני שלשה שנים, ובשלשה שכיס מלמלות אוחס סדר ואופן הקליאה, ועת עלותם לבית רספרילעו אשל יראו ויבינו את אשל ישמעו; ואז המלמדים ילמדום לשונינו הקדוש ולשון העס אשר הט גלים בתוכו באופן, סלד, וזמן, אשד נאתר׳ בשני השנים הדאשונים ישנו בבית הספל שתי שעות קודם חצות ושתי שעות אהליו ׳ וילמדו ספר תולת האלהיס עס דקדוק קצר וקל להבין נלע״ז, ובלשון ההוא עצמו דיני כבוד אב ואם ומפילה ק’ש ציצית וברכת המזון וכדומה להדעב״ס אשל הוא בלשון צח וקל להבין ־ נשנה השלישית והיא התשיעית לעת לידתם ישומו שכל בתולת האלהיס עס ביאול מספיק, נללי הדקדוק ודיני השבתות וימים טובים נכתבס וכזמנם להרמב״ס עצמו, וספל אשלינתג נגד אמירת לשון הרע ולהרחיק מדבר שקל, רכילות וגנות הריע, עם פסוקים מורים על בל ענין וענין לבלי מס־ה או קבלה, ונפלט דבלי «סלי או בן סידך, נכון על נסויי טונה, משלם רעה ממת טונה, לא תמוש לעה מביתו, ודנים נהנה ׳ כאשל עם לבב המחבלים אשר תבחרו, ואשר קטנס ענה ממתני, ואשימם עטרת לראשי; ועוד שעה אחת בבוקל ובערב ללמוד בה נתינת לשונינו הקדום, ולשון המם אשל הס בקרבו־ בד' שנים הנומלות עד היותם בני מצוה, יפורשו להם כל נ״ל ספרים עס פירוש מספיק אשל ממנו ילמדו חלק המעשי ומעט מעט מהחלק העיוני דיני אורח חיים ויולה דיעה ושבט מוסל י ועל הכל ילמדו ספל יחובר להם, ונו יפולשו תולת האדם באשר הוא אדם ותורת היהודי באשר הוא יהודי, ונו יאמר חובת האדם למלכו האזרח לעירו האיש לרעהו והיהודי לאחיו ונאמל נו(דדך משל) כי נלנו בני איש אחד נחנו אב אחד בראנו בצלמו ותבניתו, וני דוב עשרת הדבליס הוסדו על אהבת הריע בי ואהבת לרעך נמוך הוא עקל אשל עליו תלויה כל התודה כלה; ויפורש מעשה הלל הזקן עם הגל, דיני גד תושב, ורב נהנא כאשל השיב מזרק הזהב לגוי, ודנות נאלה; וני משפחות האדמה לא חויבו ב״א בז׳ מצות וחלק לעולם הנא שכל הוא להם חלף עבודתם, ני אין הקב״ה מקפח שנר כל בליה, וכל אשר ברא לא נלאו אלא לכבודו, ויביאו ראיה מן הפסוקים, נל אשל יקרא בשם ה' ימלט, ני נשבעתי כאוס ה', ני לי תבלע כל ברך תשבע כל לשון, נל הנקרא נשמי ולכבודי נדאתיו יצדתיו אף עשיתיו ונדומה; וני מאהבת ה' אותנו ומשמרו את השבועה אשר נשבע לאבותינו הבדילנו מן העמים וקדשנו נמצותיו, ולפוס צערא אגדא• אך תחת השמים ובכל אשל נעשה תחת השמש משפט אחד לכלכו, ובתורת האלם אין הנדל בין עונד אלהים נתולתינו לאשל ענדו כמנהג אבותיו,