Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. Seite 117

( 117 ) +*t£ בהם; גס נבקש להן לפעמים עזר מלשונות המזרחיים הקרובות אל העברית ונמצא נזה במקומות הרגה גפירש״י והראב״ע ושאר גדולי מפרשי המקרא וכבל נהגו נימי חנמי התלמוד להביא לאיה משאר הלשונות על מלות מסופקות שבמקרא נמ״ש במסי ליה דף ניו לא ידעי רבנן מאי וטאטאתיה ונו׳• והוא הענין שהשיב החבל למלך הכוזר במאמר 3' סי׳ י״ח יל מצא יי אותה(ד״ל השפה העברית) מה שמצא נושאיה(ד׳ל קהל ישראל) נתדלדלה יל בדלותס וצדה במעוטס ונו' והיו אלו שלש לשונות משותפות מתלמות יל הארמית והערבית והעברית בשמותיהם ובהלינותיהס ובשמושיהם ונו׳“• ואמנם אין ספק שבימי חנמי התלמוד. עדין היה ק״ס חלק רב מן הלשון הנשנח ממנו אחלי הזמן ההוא נמשך צוק העיתים; ויותר מזה בימי חנמי המשנה שהמה ידעו דרכי הלשון בשליתות בלי ספק, ולכן לא שדו גדולי מפרשי המשנה מלתת באור למלות שנמצאו במשניות, באופן שיהיה מוצאן מלשון העברית , וגם השרשיס אשל לא נמצאו כלל במקרא והשתמשו בהם במשנה על משקל העברי, יתלו החסרון בידיעתינו ויתרון דעת שלמות הלשון הנודע לחנמיס ההם, ונמו שבאר זה הדמנ״ס גפי' המשניות ליש מס' תרומות ונמס' כלאים פ״ג משנה ג' במלת ויופך יע״ש, ואין צורך להרבות ראיות אל הענין הזה הנגלה ומבואר לנל מבין ׳ ואמנם ראינו לעורר על זה בקצרה, למען הודיע על מה הטבעו אדני הדרוש אשל שמנו מגמת פנינו אליו והנה המעט הנשאר לנו מן הלשון, מאת ה' היתה זאת, ני הקים אנשים חכמים ונבונים לגנות חומותיו ולהקים את עמודיו, ולהרחיב את גבולו, עד ני ימין ושמאל יפרן ואין מחסור דבר אשד לא נוכל לבטא בו בשפתיס־ ומשכיל על דבי ימצא טוב פריו ותנובתו, לכלכל דבריו במשפט׳ ונל איש אשר אהבת הלשון נוססה גו, ירומם קרנה להציב דלתות נחשת ולעשות בריחי ברזל למען לא ישלטו בה זרים המנגדים לדרכי הלשונות, וילמד דעת ודרך תבונות מןהחנמים הקדמונים אשר השתמשו בה נדבות טובתה, ני עמד טעמה בה ולא הולקה מנלי אל נלי, ובגולה לא הלכה• וכל המלות הנמצאות בדברי החנמיס אשר השתמשו בהן בעת ההיא ׳ אין ראוי שיפול הספק גהולאותיהן ומשקליהן, אף ני נפלאות הן בעינינו, ניהמהידעואתמשפטהלשון, ובעקבותיהם נלך, ואתחקותיהס נשמור ׳ ובאורם יהיה לנו אוד המאיר נשמש בצהרים וככל אשר עשה הרמנ״ם כבאור פעל תרם ויפך אשר זכרנו שלא הרחיקם ממחנה הפעלים העבריים אף גס ני בלעדם איןמחסוד בלשון ני המה נרדפים מן הפעלים שנמצאו במקדא , מנ״ם גהמצא בדבריהם מלה על משקל העברי המבשרת איזה