Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. Seite 96

&* ( aß ) ♦«3 החנם הזה, הוציאו ד3ה ודופי עליו, הפנו מתוק למר ואוי לחושך ודמיו הנאמדים נאמת ובתמים הפנו ללענה פוא ודבר כזב < וחסיד לב האומללים קציי יד לנלנלמפפט מדעת עצמם גמשנו בעבותות מלקות לשונס ונתפתו מהם לדבר תועה על האיש הקדופ הזה; לו חנמו ישכילו מנוונת החנם ותנליתוגחבוריוהיה להרבות מורה ולהאדירה/ להביאם אל טוהר האמונה והדת ביושר ובמום, ולחבב בעיניהם המורה והמצות ודרכי מדות יקרו« תודת האדם ונמיסיות להיות מעשיהם רצויס ונחמדים גס בעיני אלהים גס בעיני אדם, ועל נן שלח לפני באורו הנולל, הקדמה אדונה על נל הסדרים ועניניהם ויבאר בזה נוונתו ברמיזה מעסק סדר הלמוד ומנליתו שיהיה נפי התיקו? והסדר הראוי להועיל לא על דין פטפוט ולהג הרגה שהוא יגיעת בשר נ״א שיהיה הנוונה לקנות פנל טהור וצח וסברה יפרה וצניעות יתירה ומעלת מדות תרומיות להחזיק קיום הקבון ננלל ובפרט ויבאר בזה המקום ג"נ העיקר מהנבואה אשד התיחסה לנביאים, ואמרי נן הולך ומוקד אס הפרושים המקובלים הלנה למשה ונאמרו נללותיה ודקדוקיה ופרטיה ומדבר על חלוקי הסדרים ואופניהם הראוי להם באימת וכסוף הקדמתו מביא חקירה יקרה וטובה ואשר לרוב סגולתה יעצוני נליותי להעמיקה הנה בקיצור גמדן לתועלת צעירים לימים למודי שנל(למען הצית בם אם התשוקה ׳ ולהבעיר גמלי הנוסף לשוס לב אל דבריו, ולא יפנו אל רהבים ושטי בזב) y יראו חדשות ונצורות וישמעו דברים שלא שמעתן אוזן מעולם היוצאים מפני דונל אמת, עדיו יתבוננו, ירוו נפשם העיפה מנחלי תבונתו, ויענו בצדק גי רוח ה׳ דבר נו ומלתו על לשונו• ואס אמנם רבים ונן שלימים שננד נהנו מדבריו, הלא תלוי ברצונם לקרות שנית אם אין, ני דק מועלת צעירי יפים אנחנו מבקשים, ובעיניהם הדברים העתיקים נחלשים מקרוב, ובזאת אני בוטח ני יאשרוני על אשל התעוררתי לבבם, גליתי להם את הבאר, נובע מים חיים, אז ישברו צמאס, ויניעו על הברנים לשמות, ודניםילוקו גידם אל פיהם מןהמים, ני זה משה האיש ה' הורהו את העז־ וישלך אל המים וימתקו— J וז״ל: ««הזהת לדון הדרישה בדברי החנמיס לנף זנות, ונטיב לעיין בהם, ואל נמהר להרחיק דבר מהם, אבל נשילחוק בעינינו דבל מדבריהם, נרגיל נפשינו נחנמות עד שנבין עניניהס, ועל נן לא ממצא לעולם מדחיק דבריהם אלא איש מבקש תאוה, ונותן יתרון להנאות המורגשות, ואשר לא האיל לנו נדבר מן המאודים הנהירים ׳ ומפני שידעו אמיתת דבריהם כלו בעסק ההוא נל ימיהם, צוו לשקוד עליו ושמוהו מנלית החנמה