Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. Seite 75

*»♦ ( 7« ) «« תודת נפש בתתה׳ המתפרצים במלכות נעאפל לפג♦ חיל מלכנו הקיסר יר״ה * אלהים! אתה יסדת סדרי מנמה 3נל גלילות ממשלתי; אתה קשית איש נאיש מין נמין ושמת גנוה עליהם; איית מצויס ושומעים ויק נלכתס נאדרות המקים רקות להם נרגמה רנה, מגמת פניהם אל תעודתם, ונמצוה נאשר מצוה לין אמת להם אז אל מרת הטונה אליה מונו נרו3 מסדו; נתת לעדת הדגולים מלנה עוצרת נעמה ושנט נועם נידה לנהל עדתה נחפז רנמתך, אל משמעתה יסודו וטו3 להם לדקת נעימות הדנש ללוש דונג להאיר ננית אלהיס; תמות המלנה ושעדולה נעלה,׳ לא תאמי עוד נופת, ולרכב לא מני? עוד, איש איש הילד אל אשל ישאנו המר, ועוד מעט ואיננו־ נן אלהיס! אותה מנמתך ליסל אושר המניה נסור ירידיה למשמעת הארד, אשל עליו מת הול המלכות ונהדרת התנונה מרו הפלית עיניו על דיניהם ואיש איש יצא לענודתו שמר: האנר ישיש לזרע, נל יגיע נעימה לו, ני עמלו לפיהו, t *' “ / ד r ומענולתו ישא נרנה הסירד ישלר מרנלתו על פני נל מצות המנל ולא ל % ידאג, החקיס למחסה לו׳ 3מל3ר ביער ילך למזח דרכו* באסור המשפע ידי נל עולה ומר3 נוקמת מתהפכת לעיני השודד וימנעהו מעשות נל דע אולם נסרוע פרעות נמניה, ואישיה ישלמו רסן מפני המצוה והרק׳ .עד מהרה מדל האושר, ותמת שלום רק נעתה, אין מצום ואין מקשיג! המשפט מתאנל, המצוה מוגדת שק, והרשעה תדע נשנט נדזל נל קמיה• זרם דם נקיים על פני נל חצות, ועלי נם המנורה והשלום, שעמדה S קט3 ושאיה־ א3 גננו, נת נאמה, אשה ננעל נעוריה, אין ממלה׳ גם עולל גם שג—לו3 שוקק! המנדה מוט ממוט, והנדיאה ממשנלפול* — ננה אלהים י• נתת אושר האדם נידו ני תנמנו תנונתו; אכן. אולתר ' חסל!>