Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. Seite 62

£** ( 61 ) *9 ה ♦גיד עליו רעו מקנה על שלד,(<3vf ל״ו ל״ג) הלחץ והדוחק נפסוק זה לכל רפידושיס הנראים עד הנה נודע לנל קורא גס' איוג; והזרות היותר גדולה נמצאה נגיאוד ד״א וואלפזאהן, שפירש: רעו ושיעידו רצונו נמו רעיון ונמו גנת לרעי טניל• ומה יעשה גתיגת עליו? אז יונדח לענות נמו אליו; ולא מצאנו גנל תנין פעל הגיד רק לשמוש הלמ״ד גרידא ולא למלת היחס א ל, דוק ותשנח• לפי גיאורו דנק מקנה למלת אף ונגר הדס רש״י דיעה זו עיי״ש• נס גתיגת עולה נלחן מאודי — לכן אחוה דעתי גם אני: הן דש "י פירש שההפסק הראשון הוא נתינת מקנה יען שהוא מועמד גנועס דגיעי, וחלק השני מתחיל מן מלת אף־ והנה ידענו שהזדות גס׳ איוג דגו נמו רגו/ והנל מודיע לנו שהוא ספר ישן נושן, ומה חידש אס נמצאה נו מלה אחת שאותיותיה מתחלפות זו גזו? ואמשוג שהמלה ר ע ו נחלפת וראוי להיות רועה ׳ ושיעורו רועה מקנה דיל הרועים אשר גשדה; גס על עולה שיעורו האוסר וקושר עול על צואדי הנהמה לחרוש נשדה, והתינה על הוא פעל נגזר משם עול — כעיאכען — מגזרת נעו׳ ותיגת יגיד עליו הולנת על ׳ שני חלקי הפסוק ומעמה הנוונההנללית היא זאת: גפסוקיס הקידמים המלין לסכר מהמחזות השמימיות מגשם ממטר מגדק אש תהלך ארצה ורעס לחזיז קולות מזריחת החרס המתהלן לרחגי הרקיע ומצוה חיצי קרנותיו לספגיע על נליושני אדמה; ועתה מנאד שהמחזות האלה מדעות וגלויות לרועי מקנה הרועים על פני אחו נמדחני הננד ועל תלולי יגול הרים, יותר מלשונני גתים נחדדיס מוחשניס גקריות והינולת > ני המה גחומותיהם האפלות גל יראו וגל יניטו ננה נפלאות תמים דעים י גס האינריס ועונד׳ אדמה האוסרים וקושרים עול על צמדיהס לחרוש ולענוד שדמותיהס, גם המה יענו אף יגידו מה נורא ונהדר מהלך הטנע על פני חוצות ושיעור הפסיק: יגיד עליו רועה מקנה אף יגל(או אוסי) עולה יגיד עליו• זיתורגם: יעדעו פיה י היוט קאן עז בעצייגען. יערער יאכשפאננער עז פעוקיגדען* 3— ד ש— ג— ר הילדות