Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 238

( 38 ג ) SH ׳ * צעלס ממני שאיני נושא פנים למנהגים משונשיס פרטיים שנתחדשו — — — ייי— — — ז— — — — — ~ -- --) ונחדש עתה המלאכה מחמת הגלי הגוים ונסיומת חלשים של רופאים שידוע לנו מה נחם יפה ועל סינן מגיע נליניתולמינו, הלא הכל מנואל נהוחנה אצלינו נספר הנקירת ונאמת אהו׳ הלנה יגיעות גני יגעת ומראה עסקת גו ימים לנים למען לנייד, אך כל יגיעך נזה לריק, שומע אין לך חוששני פן יהא ללעג וקלס מלנה להכיל < לא יסנון עלימו משניל ודי נזר לאוזן שומעת תטינ לעת אם נינה שמעה זאת ותחשנה לטונה ותדע להיכן היא מגעת / קנצי למילין לא איסין* עול נענין הלן לעקור ולטעת הל״שת הטלול יעקב ישראל מכונה יעב״ץ, לא אחל להשיג מפני הננול אפי׳ רגע אחל• חתימת האגדות לשוברו לחדל״ע על שאלתם בגדרי שרש סנן <נר העיל התורני. הר3 ל׳ שלמה פאפענהיים נהקלמתו לס' הנחמד ס׳ יריעות שלמה על התלמות השלשים נאחת מאותיותיהן/ ני יתלמו אז כמו כן נהודאותיהס התדמות מה, שס יעוין טעמו / אשר נאמת הוא נשקל כמושכל ראשון נקלקול כל מנין משכיל• נעקנותיו נלך לתור אחרי שרשי הלשון ויסוליהם הן שרשי שרשיהן; ואין ספק שעי״ר יותרו 'לנו הרנה סצקות ושאלות אשל נפלו נה מקלם ־ ואם גס לפעמים יש לחלק על פרטי לנדיו, ליל על כבנין ואיכות התלמות ההוראות נעצמן, 5נל זה כלל לנריו אמת ונכון גם נשרש הזה אסל שאלתם עליו / לנר הדג נכונה, נאשר יעיין הקורא נספרו(מנרת ג' יריעה י״נ)• ואני לא שרתי נ״א מעט מזעיר מן הדרך אשל. לרך נה ׳ והמשניל ינין הדנר לאשורו וזאת היא המענה אשד אשים פה לפנינס ארבעה שרשים לומים מאוד נתאדיהס ואלו הן סך, סכך ׳ נסך, סכך־ והוראתם הנללית לענ״ד היא כבנין אסיפה וקמץ אב