Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 214

»+ ( 114 ) «& ידמיהו נ״ב י׳.• תבכו למת ואל תנודו לה בכו בכד. להולך ני לא ♦שוב עוד, וראה את ארץ מולדתו♦ גמרא מועד קטן ד!ז כ־ז ע״ב• אל תבנו למת יותר מדאי, ואל תנורו לו יותר מנשיעור, הא ניצר נ' ימים לנכי, וז' להרופד ול׳ לגיהוץ ולתספורת, מכאן ואילך אמר הקב״ה אי אתם רחמנים בו יותר ממני• בנו בכה להולך, אמר ר״י להולך בלא בנים ריי ב״ל לא אזיל לבי אבלא אלא למאן דאזיל בלא בני יכתיב בנו בנה להולך ובו׳• הכתוב הזה ומאפל סז״ל ימנו גלנו מקום לשוס ל3 על לגל מיתת האלם, וניחוד האלם הצליקננל ללניו, ויבאר לנו עניוהאנל והבכי ,וההקפן אח♦ ורע♦! הנעצנים עמדי היום, הטו אזנינם לשמוע אמ לנד 3ר קיפוק הספדן (מ״ין נ״ה ע״ב) האי יומא רנח גפשיה דדבינאקאמר: אס באחים נפלה שלהבת, מה יעשו איזובי קיר? לויתן הועלה בחנה, מד, יעשו דגי הרקק? בנחל שוטף נפלה חכה, מח יעשו מי גבים קטנים? אמד ליה ח״ו דחכח ושלהבת בצדיקי אמינא? אלא מאי אמרח בכו לאבלים ולא לאבירה שהיא למנוהח ואנו לאנחה גבינה את דבליו אשל ידמו לנו בהשקפה לאסונה כאלו שם בלבנו לפת וחיל לפני המות הזה, אמנם אל תלעלו מפניו, אל יאחז אמנם אימתו, לע רע אל תקראו לו, ני הנהו טוב מאוד, ויקר בעיני 9' המותה לחסידיו• ולכן הליזסו ל' אנין לאמול: ח״ו יחנה ושלהבת בצדיקא אמינא? ני כמות נעצם היא לק דע דמיוני וטוב בממלט• נמו שמצאנו כתוב בתורתו של ר״מ (ב״ר פ׳ בראשית) והנה טוב מאד טוב מות(י״ל לפי דמיון הקריה בהברתם לתנת מ א ד ו מ ו ת חלפו גם הענין להורות נו ני הוא טוב לברואים) " ונבל המשילו החנמים את נשמת האלם לבן מלן אשר ישלמהו אביו למרחקים לנחול און לב מלא נל טוב ונל מגד, עפרות זהב עפרו ונמליו נמלי דבש, מפיקים נל עדן׳ ושובע שמחות עלנל גדומס אמנם טרם יגיע למקום זה, יעבור מדני לב ארן מלחה, שרפה נל ארצה מימיו מרורים, ולחמו רתמים לא יונל איש חי בו בלתי יאמן את נפשו לסבול נל התלאות אשד ימצאנו, להרגיל את עצמו בדלני כאנשים המלנדים השוכנים נו, ולאטל ולשתות עמהם ממאנלס