Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 142

£»* (!4* ) *E רעיוני בציר רוך־ן בציר״מרחפת עתה בנשמה קור על פג♦ השדה; והעצים אף הם(בבל היותם עוד מלא♦ עלים, שתולים לתפארת עלי שולי האחז בנועם מיניהברפם אשר למס משליכים לפעמים ,עלה נובל נופל על♦ האדמה החדלה עתה גם היא תת דשאבשפע♦ לא הדר עוד לשרידי החציר שרופי יקוד הקיץ מטה ראשם ארצה, עליה יבולו עד מהרה והיו לעפר♦ גם הצפור בל תשים עור קנה בין העפאים האלה וקול האפרוח בל נשמע עוד 'מצפצף שלום מבין הדליות כשוב אבותיו וטרף בפיהם לכלכלו באהבה;ואותות ברית האהבה יסדה ההשגחה בטבעם לקשר לב אמת בבנים ולב בנים באבותם גם הנה בל יעלסו עוד נפש ענוגה ורכה לעורר בה נעימות שלום הבית וגדולת אשרו♦-עד מה? והבנר כלו אין כל עדי עליו עוד• עוד מעט ובהודך בל תופיעי עלינו עוד השמש ז רגעים ומתק קולך לא נשמע עוד הנחל! תאלם ולא הזל לאטך בין טורי חציר רענן ופרחי חמד משוח♦ כל ששר למיניו♦ עד ארגיעה והסתיו הנה בא!- חיש מהרה יחלופו הימים הטובים האלה ואינם, בא השודד, בא המשחית הנה בא י - ועל פניו תאבל השמחה תתכס בצעיף האלמנות♦ העציים האלה בני בלי עלים אז עץ יבש הנה הנם בלי תואר ובלי הדר ♦ הנחל הזה יקפא; וראש♦ ההרים המצעים עתה בכל הדר הפרחים ילבינו אז ויחודו מלאים שלג וכפור♦ השמש