Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 138

( 138 ) השמש והירח(* מיפה בנשים, מכל קנאה נצרי לבך׳ מלאכי מרום ארץ הפילה, ונוגה הלבנה, כליל יופי הלילה, אך היא אספה קול בא משמים מסוד אלוה היוצר קורא ואומר שני מאורות גדולים יזהירו ברקיע השמים לממשלת על הארץ, והיו למועדים לימים ולשנים♦ ך*ןא אמר ויהי ׳ צוה ויעמוד השמש ויזרח בראשונה♦ והוא כחתן ♦וצא מחופתו וכגבור ישיש לרוץ אורח, הוד והדר לבושו ונוגה ה׳ סביב לה, ממעל לראשה סגור זר אהד ממשבצות צבעים ומראות שונות, גיל לבשה אדמה עשב שדר. וירק דשא נתנו ריחם, פטורי ציצים ופרחים ♦יפו בגדלם♦ המאןךי השני, הלבנה, כראותה בי השמש דמתה אליה ביופיה, וכי לא תוכל לחלל את ♦פעתה, ותקנא באחותה והיא מתלוננת לאמור "הן לא טוב שבת שני מלכים יחד על כס אחד, ולמה זרחה השמש ולא אני ראשונה?“ ן3וץאןם מרוב שיח וכעס, חשך משחור תארה, " חיש גז אורה ממנה, ויעף הרחוק בשמים׳ והיה לצבאות הכוכבים * _ ותתחלחל י) המפל ה;ה חורו ול״א המכס המפורסם המלומד הגדיל העורער ומיוסד ע״פ תאתר חנמיס;"ל לני ומעטי את עצתן ותלמוד חולין פרק א״ט וגילקוט ויותר תוואר ומדרש שוחר טוו, והעתיקו ידידי חשקת <פשי הרג החנם המלין כ״ש מוה' נעער אפענהייס תפ״ו